ביקורות ספרות

סוחרי החלל / פרדריק פול וס"מ קורנבלות

30 במרץ 2001 | מאת

בדרך כלל כשאני רואה ספר שנכתב ע"י יותר מכותב אחד, אני מצפה למוצר בידור קליל, ממוסחר ונעדר מקוריות. במקרה של "סוחרי החלל" המצב שונה.

תצפית עבר / אורסון סקוט קארד

22 במרץ 2001 | מאת

כשלומדים הסטוריה, אומרים לסטודנטים: שאלת ה"אילו" מאוד מעניינת, אך היא לא רלוונטית למחקר ההיסטורי, כי היסטוריונים קוראים את העבר, ומנסים לתת לו פרשנות על-סמך העובדות המגיעות אליהם. אבל, כל אחד שמתעניין בהיסטוריה באמת, אוהב את שאלת ה"אילו".

אנחנו / יבגני זמיאטין

22 במרץ 2001 | מאת

הדיסטופיה הקלאסית של יבגני זמיאטין מתארת מציאות קשה בה הפרטיות והזהות האישים אינם עוד. התוצאה מעניינת, אך בעיקר עבור המתעניינים בספרות בדיונית פוליטית ולא במיוחד מבדרת.

פרנהייט 451 / ריי בראדבורי

18 במרץ 2001 | מאת

ברדבורי הוא סופר שבמה שקראתי ממנו כותב אולי על אנשים, אבל מדבר קודם כל האנושות כולה ועל יצר ההרס העצמי שלה. תיאור זה בולט במיוחד ב'רשימות מן המאדים' (שתורגם גם לעברית) וקיים כמעט באותה מידה גם בפרנהייט 451.

תחנת דרכים / קליפורד סימאק

29 בינואר 2001 | מאת

אנוך וואלאס, אמריקני שלחם במלחמת האזרחים, חי עדיין יותר ממאה שנים לאחר מכן בחווה מבודדת באזורים היותר שוממים של מרכז ארצות הברית. הוא חי לו בלי להטריד איש, ובלי שאיש יטריד אותו, ורק הוא יודע שהבית שלו הוא בעצם תחנת דרכים במסלול נסיעה בין-כוכבי נידח.

תחנת הוקסביל / רוברט סילברברג

28 בינואר 2001 | מאת

מסע חד כיווני בזמן למחנה מעצר בעבר הרחוק מאוד מהווה עילה לספר מעניין למדי.

עולם חדש (לא כל כך) מופלא / אלדוס הקסלי

21 בינואר 2001 | מאת

"עולם חדש מופלא" נחשב על ידי רבים כספר מופת. הפער בין ההערכה הרבה לה זכה הספר, ובין תגובתי האישית אליו, מחייב אותי לנסות לתאר מדוע לדעתי עולם חדש מופלא הוא רומאן לא מוצלח. דעת הקטגוריה.

עולם חדש מופלא (!) / אלדוס הקסלי

21 בינואר 2001 | מאת

עולם חדש מופלא הוא מהספרים הטובים שקראתי ומסוגל גם כיום לפרוץ גבולות ביכולותיו המופלאות. דעת הסנגוריה.

וורט / ג'ף נון

15 בינואר 2001 | מאת

אפשר לקרוא את "וורט" כעוד סיפור הרפתקאות, או כעוד סיפור בגוף ראשון שעיקרו הדרך בה הגיע המספר אל השלווה והנחלה של מודעות עצמית וקבלת עצמו. ויש עוד דרכים.

הצל של אנדר / אורסון סקוט קארד – ביקורת בית שמאי

10 בינואר 2001 | מאת

פעם היה אנדר. הוא היה ילד קטן וחכם מדי לטובתו שלו, שנבחר ואומן כדי להציל את העולם מפלישת החרקים הנוראיים, שברחו מספריו של היינלין. אחריו בא בין, והוא חכם נורא. סיבה טובה להסתייגות.