מעוף הדרקון / אן מק'קאפרי

תארו לעצמכם מפלצות ענק – זוחלים מכונפים יורקי אש… דרקונים.

ועכשיו נסו לתאר לעצמכם את אותם שמים כחולים מלאים במאות דרקונים בצבעי זהב, ארד, חום, כחול וירוק. עיניי הבדולח שלהם מבריקות לאור השמש העולה, פיותיהם יורקים אש. על גבם הם נושאים גזע של אנשים גאים וחזקים – רוכבי הדרקונים.

וניסיון אחרון… נסו לתאר לעצמכם את התחושה להינשא באויר, במהירות עצומה, הרוח בשערכם, על-ידי אחת מאותן חיות מרהיבות…

אם הצלחתם הרי שקיבלתם תמונה מלאת עוצמה. ועוצמה היא אכן המסר החזק ביותר שמתקבל מהספר.

זהו סיפורו של פרן – כוכב לכת שאחת למאתיים שנה נמצא קרוב מספיק לתאומו, הכוכב האדום. אולי "קרוב מדי" יהיה תאור מדויק יותר, כי בזמן זה מטיל הכוכב האדום על פרן גשם של קורים – נבגים שהורסים כל חומר אורגני שנקרה בדרכם ועשויים להפוך את פרן לשממה. בקורים אלה יכולים להלחם רק הדרקונים ורוכביהם.

אך הקורים לא נפלו על פרן שנים רבות והמסורות העתיקות החלו להישכח. וגם המצב בקרב רוכבי הדרקונים לא מזהיר. ועכשיו, כשהסכנה שוב קרובה, צריכים לסה ופלאר, ודרקוניהם ראמות ומנמנת, למצוא דרך להשיב לפרן את תהילת העבר ולהצילה מחורבן.

מבלי להפריע לזרימת העלילה בונה אן מק-קאפרי חברה בעלת חוקים ברורים למדי, ודמויות שהן כה שלמות עד שכמעט ניתן לגעת בהן. על-ידי תיאור של שני טקסים היא מעצבת את המערך השבטי של רוכבי הדרקונים. חברה גברית ברובה שמעוצבת על-ידי השיתוף בין בני האדם והדרקונים. הדרקון, בבקיעתו מהביצה, בוחר לו בן זוג אנושי. נער שיגדל אתו, יטפל בו וילחם עמו כל ימי חייהם. הקשר בין הדרקון לרוכבו הוא קשר של טלפתיה ואהבה בו אופי הדרקון משתקף בבן זוגו האנושי ולהפך, כאשר צבעו של הדרקון קובע את מקומו של רוכבו במערך החברתי של השבט. הדרקונים הארודים נושאים על גבם את ראשי הלהקים ואת מנהיג הווייר (ווייר = מעונם של רוכבי הדרקונים), שניים בחשיבותם הם הדרקונים החומים ואחריהם כל היתר. ומעל כולם עומדת לה המלכה הזהובה, אשר לה הזכות לבחור לעצמה את בן זוגה הארוד, ובכך היא זו שמכריעה מי ינהיג את רוכבי הדרקון בווייר שלה.

שתי דמויות מניעות את הסיפור: לסה ופלאר. לסה היא אישה צעירה שעברה בילדותה טראומה נוראית שסביבה התרכזו חייה מאז ועד שפגשה ברוכבי הדרקונים. כוחותיה וקשריה עם הדרקונים חורגים מעבר למה שרווח בקרב אנשי (ונשות) הדרקונים. היא עקשנית ועצמאית, מרגיזה ומקסימה, דעתנית וחכמה. רגע אחד היא מרגיזה כל-כך עד ש… , אבל רוב הזמן קשה שלא לאהוב אותה ולהזדהות עמה. פלאר, לעומתה, הוא מאצ'ו בחברה מצ'ואיסטית. הוא שמרן אבל פתוח לרעיונות חדשים שיעזרו לקיים את המסורת ואת ייעודם של הדרקונים. הוא איש גאה, איש של כבוד. הוא מנהיג מלידה וממציא שיטת הטלטול. הוא כל-כך מרוחק ומרוכז ביעוד שלו אבל כה רך ואוהב תחת 'שריון הקשקשים' שלו.

לסה ופלאר הם כה אנושיים ואמיתיים – מהסוג שכבר לא רואים כמעט בספרים.

בספר יש רעיונות מד"ביים, אבל זהו גם אחד מספרי הפנטסיה הטובים שקראתי ונתן בהחלט להכניסו לרשימה של ספרים אחרים, בהם הגבולות בין הז'אנרים מטושטשים, כמו מלכת השלג, של ג'ואן וינג', כנפי לילה של סילברברג, ואחרים.

הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1968, והפך מאז לחלק מטרילוגיה, שהפכה לחלק מסדרת ספרים שלמה העוסקת בפרן ובדרקוניה. בעברית הוא יצא לאור בשנת 1981 בהוצאת מעריב ובשנים שחלפו מאז אזל מהמדפים. לאחרונה הוא יצא במהדורה חדשה בהוצאת 'אופוס' וספרי ההמשך אמורים לצאת בעקבותיו.