עוד לפני שכולם ידעו מי זו ג'יי. קיי. רולינג, ועוד לפני שהעולם היה אחוז באובססיית הפוטרמניה, כתבו אנשים על ילדים בפנימיות באנגליה.

אחד מהם הוא אנטוני הורוביץ שכותב על דייויד אליוט – נער שגורש מהפנימייה האקסלוסיבית, סטייל איטון, בה למד. וכאילו שזו לא חוויה קשה בפני עצמה, הרי שהוריו (טיפוסים מאד מוזרים) לא ממש רוצים אותו בסביבה. הם היו רוצים בית ספר עם חוקים נוקשים ומנטאליות של החינוך הישן. מקום בו המשמעת היא הדבר החשוב ביותר, ובעיקר – מקום שירחיק את בנם מהבית לכמה שיותר זמן.

באורח פלא מגיע אליהם מכתב שמתאר מקום שעונה על כל דרישותיהם – "כפר אשמדים".

דייויד נשלח לשם עוד באותו יום. בדרך, ברכבת, הוא מתחבר לשני ילדים (למעשה ילד וילדה) שנמצאים גם הם בדרכם לאותו בית הספר. הם מגלים שמה שמשותף לשלושתם הוא שהם קצת שונים ובעיקר לא ממש רצויים, שבית הספר נמצא על אי שלא מצוין על אף מפה ובאופן כללי שמשהו כנראה לא ממש בסדר במקום אליו הם נוסעים. העניינים לא משתפרים כשהם מגיעים לבית הספר, בייחוד כשמסתבר שאחד המורים ערפד, אחר איש זאב, המורה לספרות חיה תקופת זמן חשודה באורכה ומורה אחר פשוט… מת.

הספר עוסק למעשה בלחימה על השמירה על האינדיבידואליות במוסדות החינוך כגון אלו שמוצגים בספרים כה רבים ובלחימה בגורל צפוי מראש. הוא גם מכיל ביקורת חברתית נוקבת לגבי דחיית החברה את כל השונה והחריג ומרמז שהחברה היא זו שדוחפת חריגים להתרכז ביחד, להתחבר אל הצד האפל בשונותם ולנצלו כנגד אחרים (לדוגמא כתות שונות).

האווירה בספר קודרת וקשה. הורוביץ משיג את האווירה הזו לא באמצעים המקובלים בסיפורים כגון אלה, כמו התעללות מורים בתלמידים או התעללות תלמידים בתלמידים אחרים, אלא בעזרת שימוש במזג האוויר ויצירת תחושה כללית של ניכור. על אף קווי הדמיון הרבים, מי שחושב שיש פה עוד ספר בסדרת "הארי פוטר" – טועה בהחלט. זהו לא ספר על בית ספר לקסמים אלא על בית ספר לכישוף. מקום בו השונה הוא המובן מאליו. שום דבר בספר הזה לא נכנס תחת הנורמות המקובלות. הגיבורים לא מצליחים בכל משימה שהם לוקחים על עצמם והסוף רחוק מלהיות הוליוודי.

"כפר אשמדים" הוא אחד מהספרים שיצאו לאחרונה בהוצאת מרגנית שחידשה את פעילותה. אותה הוצאה שבמסווה של ספרי ילדים הוציאה ספרי פנטסיה רבים וטובים כמו: סדרת "ארץ-ים" מאת אורסולה לה-גוין, סדרת "נרניה" מאת ק. ס. לואיס, "צ'ארלי והשוקולדה" ו- "צ'ארלי ומעופפלית הזכוכית" מאת רואלד דאל, "מומו" מאת מיכאל אנדה ואחרים. מסתמן כי תחת ניצוחו של יחיעם פדן, עורך הסדרה, צפויים אנו ליהנות מעוד ספרי פנטסיה איכותיים כגון אלו שהוזכרו וכמו "כפר אשמדים". שווה יהיה לבדוק כמה ספרים נוספים שיצאו בסדרה כמו "בית הספר לקסמים" מאת מיכאל אנדה ו"החתול שרצה להיות איש" מאת לויד אלכסנדר.

הוצאת "כפר אשמדים" כספר ילדים גורמת לתהייה – האם אנו כמבוגרים רואים את האימה הספונה בספר בעוד שילד יראה בו רק חוויה מהנה ומותחת או שמא זהו ספר אימה לילדים שיגרום לצעירים בהם להתעורר מסיוטים באישון לילה.