דמיינו חדר. מספר החלונות בו משתנה כל הזמן. מכל חלון ניבט משהו אחר, או לפעמים אותו דבר, אבל הדבר הוא אחר באופן מסוים. אף על פי כן, מעולם לא התקשיתם לראות דרך כל החלונות בו-זמנית

מבקרת מפתיעה בפארק מים נטוש ליד ים המלח מאלצת את רוח המים המקומי להתמודד על זהותו – ועל חייו

לוסי מעולם לא רצתה להישזר – רק לצאת סוף סוף בספינת התיישבות מכדור הארץ המתפורר. אך קול מפתיע מהעבר הרחוק חדר בכל זאת אל מוחה

שני אנשים אבודים נפגשים במועדון ריקודים אפלולי בעולם אחר, לערב של כמיהה אסורה. האם יהיה לו המשך?

היא דווקא יודעת היטב שאני אוהב אותה, ודורשת הרבה בתמורה. האם היא תדע לאהוב אותי בחזרה?

לפני חמש מאות שנה ישבתי בבית קפה עם אניטה. עכשיו זה נראה שטויות, שואה אקולוגית אולי, טבע פראי…

גבוה, בבית ישן, מתגוררת מי שעומדת להיות היעד הבא שלי. "הרוזנת", קוראים לה בשכונה…

רלדך הייתה מיואשת: כמה קשה יכול כבר להיות להביא שלושה ארצנים פרימיטיביים למעבדה?

זה לא שלקובי לא היה חוש כיוון. הוא בהחלט כיוון את עצמו – בנחישות, אפילו בעקביות, מאז שהיה קטן. הבעיה הייתה לאיזה כיוון.

מסיבת יום ההולדת ה-20 של בחורה צעירה משתבשת עוד לפני שהחלה, בשסוד מהעבר מגיע לרדוף אותה