בימים אלו ממש קהילת טולקין חוגגת חמש שנים לפורום טולקין.

"חמש שנים?" חלק מהקוראים בוודאי יתחלחלו. "מה יש לדון על ספר אחד חמש שנים?"

כשהוקם פורום טולקין, רבים הביעו פליאה על קיומו. עד כמה אפשר לדון בספר אחד, טוב ככל שיהיה? גם אם לוקחים בחשבון את הסילמריליון ואת ההוביט, או את שאר יצירותיו של טולקין, בסך הכל מדובר בסדרת ספרים אחת של סופר אחד שגם כך לא היה פורה במיוחד.

מכיוון שרבים בקהילת חובבי המדע הבדיוני לא מבינים במה בדיוק קהילת טולקין מתעסקת ומה אנחנו עושים בפורום שלנו, אנסה להסביר במאמר זה לחובבי המדע הבדיוני המצויים אלו צרכים משרתת קהילת טולקין ובמה בדיוק אנחנו דנים כבר חמש שנים.

רבים מעדיפים לרכז את הדיון על שר הטבעות ושאר יצירותיו של טולקין במסגרות הקיימות של חובבי המדע הבדיוני והפנטסיה. ולמען האמת, הם אפילו צודקים; חלק לא מבוטל מכלל הדיונים יכול להתקבל בקלות בכל פורום 'כללי' המוקדש למדע בדיוני ופנטסיה.

בשנה-שנתיים הראשונות לקיומו של הפורום, הוא התרכז בשאלות עובדתיות, שחלקן עונות על שאלות מהותיות וחלקן, יש יגידו, קטנוניות. רוב השאלות והתשובות להן מרוכזות באתר שר השאלות. בתחום זה באמת ניתן "לטחון את הספר עד דק". כי הספר, למרות היותו יצירת מופת, הוא בסך הכל ספר אחד – וגם אם נחפור בו לעומק ונעלה את כל השאלות שניתן לענות עליהן מתוך הטקסט – נגיע למספר סופי של דיונים בעלי עניין ובמהרה נמצה את עצמנו.

ואכן, בשלב מסוים מיצינו את עצמנו. הקהילה עמדה בפני צומת דרכים – הדרך הקלה, אך חסרת המוצא, היתה להמשיך בדרכנו ולטחון את הנושא עד שלא יישאר ממנו דבר. הדרך האחרת דרשה מאתנו למצוא אלטרנטיבה, ואכן כך עשינו. זנחנו את התחום ה'פנים יצירתי' ועברנו הלאה – אל המחקר הטולקינאי.

המחקר הטולקינאי, להבדיל מדיונים 'פנים יצירתיים', מחייב הכרה יותר עמוקה עם יצירותיו של טולקין. בניגוד מוחלט לדיון 'פנים יצירתי' שבו די אם אתה מכיר את הספר בעל פה, מחקרים מעמיקים דורשים אנשים שמכירים היטב את טולקין ומוכנים לדון בו לעומק. בנוסף נדרשת הבנה עמוקה בתחומים אחרים, בהתאם לסוג המחקר הנדרש. קהילת טולקין מאפשרת לאנשים כאלה להתקבץ במקום אחד ולרכז את האהבה והעניין שלהם בטולקין. ריכוז זה יוצר הפריה הדדית וחילופי רעיונות שקשה למצוא להם מקבילה במקומות אחרים.

אנחנו לא הראשונים המנסים את הכיוון הזה. ספרים המנתחים את טולקין קיימים לעשרותיהם וקהילות טולקין שונות בעולם – מגרמניה ועד ארצות הברית, עמדו באותה פרשת דרכים ובחרו בכיוון המחקרי.

על דאנטה נכתבו עשרות מאמרים, על דון קיחוטה ויצירות ספרותיות נכתבו אף יותר. לא מעט כתבי עת אקדמיים ואקדמיים-למחצה עוסרים בספרים וביצירות מתחום המדע הבדיוני והפנטסיה. שר הטבעות, כיצירה קאנונית, ולצידו כל מכלול יצירותיו של טולקין (או "הלגנדריום") אינם יוצאי דופן. ומשום מה?

ראשית, משום שמדובר בעבודת חייו של טולקין – משנת 1914 ועד מותו בשנת 1973 הוא עבד על מאות טקסטים וגרסאות שונות. שר הטבעות נכתב במשך 16 שנים – זמן רב לפי כל קנה מידה לכתיבת ספר בודד. שר הטבעות והלגנדריום הם עבודת חיים שלמה של פרופסור באוקספורד שהיה אחד הכשרונות הפילולוגיים והספרותיים של המאה.

שנית, שר הטבעות הוא נקודת מפנה בספרות בכלל ובתחום הפנטסיה/מיתולוגיה בפרט. כשם שדון קיחוטה סימן את לידתו של הרומן המודרני, כך שר הטבעות בישר את לידתה של הפנטסיה בת ימינו.

שלישית, בגלל כשרונו הגדול של טולקין כסופר, כפילולוג ובשל ניסיון חייו העשיר. אינספור משמעויות והשתמעויות חבויות כמעט בכל מילה בטקסט, ורק מחקר מעמיק יכול לחשוף את שלל רבדי היצירה.

רביעית, שר הטבעות עבור רבים הוא לא 'סתם ספר'. שר הטבעות הוא מהספרים הבודדים שפרץ את גבולות ההגדרה הז'אנרית וקוראים אותו גם אנשים שלא מתעניינים כלל במדע בדיוני ובפנטסיה. שר הטבעות הביא להשפעה תרבותית עצומה על דור שלם של קוראים. המחקר יכול להבהיר כיצד טולקין הצליח לעשות זאת.

וכך התחלנו לעסוק במחקר, או לפחות ב'טולקינאות מתקדמת', גם אם זה עשוי אולי להישמע מעט בעייתי ונפוח. חלק גדול מהמאמרים שלנו עדיין לא עומדים בקריטריונים אקדמיים ואנחנו רחוקים מלהיות מקצוענים. בסך הכל אנחנו חובבים שחוקרים את טולקין בגלל אהבתנו לספריו וליצירתו. אנחנו חוקרים ומנסים למצוא תובנות חדשות בגלל האהבה ליצירותיו של טולקין, בגלל העניין שבמציאת עוד אלמנט, עוד תמה, עוד משהו שלא חשבנו עליו למרות שכולנו מכירים את הספר כל כך טוב.

גישות למחקר הטולקינאי

כאשר אנחנו באים לבצע מחקר או לשאול שאלה כלשהי, הדבר הראשון שאנו שואלים את עצמנו הוא מהי נקודת המוצא שלנו – מהי הגישה שמתוכה אנחנו מגיעים. וליתר דיוק, כיצד אנחנו תופסים את הספר. נקודות המבט הן רבות, וכאן נמנה אחדות מהן:

הגישה התיאולוגית – בגישה זו אנו מניחים כי שר הטבעות הוא טקסט תיאולוגי-נוצרי וכי יש לנתח אותו ככזה. טולקין היה קתולי אדוק והוא הודה במכתביו ששר הטבעות היא יצירה שיסודותיה ומהותה נוצריים. מובן שלא מדובר באלגוריה גסה נוסח נרניה, אבל אין להתעלם מכך.

דוגמאות לכך ניתן למצוא במאמרו של דני אורבך העוסק בערכים קתוליים ביצירה הטולקינאית או במאמריהם של טום שיפי או ג'וזף פירס שתורגמו לעברית. המאמר שלי על מלכים בחסד האל עוסק אף הוא בנושא קרוב. בכנס 'אבק כוכבים 2004' נערכה הרצאה בנושא זה מאת נציג קהילת טולקין הגרמנית, תומס פורנט-פונזה.

הגישה העלילתית – בגישה הזו אנו מתייחסים לשר הטבעות כיצירה ספרותית ותו לא, ודרכה אנחנו שואלים את השאלות שלנו. בעצם אין שינוי בין הגישה הזו לשאלות 'מיהו טום בומבדיל', אם כי ניתן להפיק מכך מחקרים ומאמרים מאד מעניינים – כמאמר קסם קסם תרדוף, העוסק בקסם ביצירתו של טולקין, או על הכלכלה בפלך, המנתח את הספר ומסיק ממנו מסקנות. אחד החוקרים המובילים בתחום זה הוא מייקל מרטינז, שרבים ממאמריו תורגמו לעברית. להלן מבחר קטן: סוחרי הארץ התיכונה, מופע היחיד של קלבורן, אסטרטגית סאורון.

הגישה המיתולוגית – בגישה זו אנו מניחים כי שר הטבעות והלגנדריום הם טקסט מיתולוגי המתכתב עם המיתולוגיות הצפוניות והגרמניות, או אף מתיימר להיות מיתולוגיה חלופית לאנגלים. גישה זו חיונית בעיקר בבחינת הסילמריליון, ואף יותר מכך בבחינת גירסאותיו המוקדמות. היא גם מעמידה במרכז את סיפורי הבריאה ואת הקשר בין האדם לטבע. דוגמאות לכך ניתן למצוא בספר ההגדות האבודות – דיון שעסק ב'סיפורים האבודים' כמיתולוגיה, או במאמרו של מרטין וטשטיין מקהילת טולקין בגרמניה על אודות יסודות נורדיים עתיקים ביצירותיו של טולקין.

הגישה ההומניסטית – בגישה זו אנו שמים במרכז את הדמויות ואת היחסים ביניהן, תוך כדי ניסיון לנתח אותן בכלים פסיכולוגיים מודרניים. השיטה הזו תקפה יותר לשר הטבעות, שהוא יצירה שלמה, מאשר ללגנדריום. למשל, דוקטור סמיאגול ומיסטר גולום – מאמרם של רוני רוחקין ורמי שלהבת מנתח את היסודות הספרותיים והפסיכולוגיים לדמותו של גולום, ואילו בית הסוכנים על ספת הפסיכיאטר של שירלי לירון בוחן את יחסי דנתור ופאראמיר, ואילנה בוגוד בחנה את המניעים הפסיכולוגיים של פאנור בהרצאתה בכנס "אבק כוכבים".

הגישה הלינגוויסטית – בגישה זו אנו בוחנים את שפותיו של טולקין – לא רק כמוטיב סגנוני ביצירה אלא כחלק מרכזי ביצירתו של טולקין, שעלילות ספריו נועדו לשמש לו רקע. ניתן למצוא ברשת לא מעט אתרים החוקרים את הנושא הזה, ולצדם כמויות רבות של חומר שלא פורסם בנושא, וחברי קבוצת E.L.F, המחזיקים ברשיון להוצאת חומרים אלה, לא ממהרים לעשות כן. מכיון שלא כל החומר גלוי, וגם בגלל ההיקף העצום של החומרים – המחקר בתחום נמצא עדיין בחיתוליו. ישנם שני אתרים שעוסקיםאלדאלאמבה נותן מושגי יסוד על שפת הקווניה ונארמרדה הוא אתר מעמיק ומחקרי יותר. כמו כן, הקהילה מפעילה את פורום 'שפות', בו נעשה רוב המחקר המעניין בתחום. הפורום עשיר במחקרים והודעות מעניינות. למשל, קדימה זה מזרח או מערב.

הגישה ההגותית/פילוסופית – ממכלול הכתבים של טולקין עולות שאלות רבות בתחום הפילוסופיה והמוסר. לעתים הן חופפות לשאלות התיאולוגיות, אך לא תמיד, וישנן גם נקודות מבט הגותיות חילוניות לחלוטין שמתוכן ניתן לבחון את הטקסט. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא המאמר עמוקה קהאזאד דום ותהומות רבים לה שמציג את הפילוסופיה שמאחורי שר הטבעות. ניתן גם לקרוא את השפעותיו של אפלטון על הארץ התיכונה וטבעתו של סאורון – לבו של פרודו.

שיטות המחקר

משבחרנו את הגישה שמתוכה אנחנו באים, יש לנו מבחר כלים ושיטות להשתמש בהם על מנת לבצע את הניתוח:

השיטה הפנים סיפורית – השיטה הפשוטה ביותר: מה שכתוב הוא מה שיש. אנחנו פשוט משתמשים בטקסט כמקור למידע עובדתי, מבלי לערער על ההנחות העומדות בבסיסו או על "אמיתותו", ונעזרים בו כדי להוכיח את הטענות שלנו. לא ניתן לחקור שום טקסט ללא שימוש בשיטה זו.

השיטה ההתפתחותית – בשיטה זו אנו עושים שימוש בטיוטות של הסילמריליון ושר הטבעות מתחילת חייו הספרותיים של טולקין ועד למותו. הטיוטות האלו התפרסמו בסדרת הספרים History of Middle Earth. יתכן ששיטה זו תראה מוזרה לרבים, שכן הטיוטות הן החלקים שלא הופיעו בסופו של דבר בטקסט הסופי, ואכן אפילו בקהילת טולקין ניתן לשמוע בדיחות על "רשימת המכולת של אבי", מאת כריסטופר טולקין. אבל למרות הקושי לצלוח, לזכור ולהבין את 12 הכרכים השמנים שמכילים את הטיוטות לסילמריליון ולשר הטבעות, מדובר בשיטה חשובה מאד שרק מתחילה לצבור תאוצה בתקופה האחרונה. עוד על שיטה זו ניתן למצוא במאמר שלי על הסילמריליון המסביר את השיטה. דוגמאות לשימוש בשיטה זו יופיעו בסדרת מאמרים על ההוביט (21 מאמרים שכל אחד מהם מתרכז בפרק אחר ב'הוביט') שתעלה בקרוב לרשת.

השיטה הביוגרפית – שיטה המנסה להבין את הלגנדריום דרך הבנתו של טולקין האיש, ושל ההשפעות של תיאוריות שונות (תיאולוגיות, פילוסופיות, לשוניות ועוד) ושל אירועי חייו על כתיבתו. לדוגמה, המאמר טולקין והמלחמות, הביוגרפיות שכתבו שיפי ופירס, ובמידה מסוימת גם המאמר על ספרי הילדים של טולקין.

השיטה הספרותית – עושה שימוש בכלים ספרותיים כדי לענות על שאלות בתחומי היסוד השונים, כולל שימוש נרחב בספרות משווה. באנגלית יש אינספור ספרים ומאמרים שמשתמשים בשיטה זו למחקר. בארץ הנושא עדיין לא מפותח כל כך. ניתן לציין את המאמר ידו של הדריק כמאמר שמשתמש בניתוח ספרותי של אלמנט מסוים על מנת להראות נקודה חשובה, או את דוקטור סמיאגול ומיסטר גולום שהוזכר קודם לכן.

שיטות וגישות אחרות – ישנן שיטות וגישות אחרות שבאות לומר משהו על הטקסט. למשל מאמרים המנתחים את השפעתו התרבותית הרחבה של שר הטבעות בכל מיני תחומים – מהעולם הספרותי ועד המוסיקה. למשל: על בבילון 5 ושר הטבעות, על מוסיקת המטאל ושר הטבעות. ומאמרים שבאים להשיב על ביקורת שגובלת לעתים בשנאה ממש: למשל להגנת הארץ התיכונה של ד"ר פרנק ויינריך והדיון הידוע, עמוד הקלון של היוהרה, שמכיל ביקורות משעשעות.

דיוני התרגומים – פן נוסף ועגום במקצת בחיי הקהילה הוא 'מלחמת התרגומים' שליוותה אותה בשלבי קיומה הראשונים. זו היתה תקופה בה חובבי טולקין רבים, אשר המהדורה החדשה שערך ד"ר עמנואל לוטם לא קלעה לטעמם, תקפו אותה ואת שיקולי המתרגם. בפורום טולקין, שהיה אז פורום צעיר מאד ובו התרכזו אנשים ששר הטבעות קרוב מאד ללבם, לא ידעו לשמור על הגבולות ובמהרה התדרדר הויכוח (גם מצד כותב שורות אלו) להשמצות אישיות בוטות נגד מר לוטם.

מלבד הנזק העצום שנגרם לתדמיתה של קהילת טולקין הצעירה, הויכוח פגע קשות גם בתרבות הדיון בפורום הקטן, ורבים מהחברים בו פרשו בעקבותיו. לאחר שהפורום כמעט התחסל, אילן שמעוני, המנהל דאז, כפה איסור גורף על דיון בתרגומים. הכלל הזה, שנהוג בפורומי טולקין עד היום, עשוי להיראות מוזר ואפילו דיקטטורי למי שדוגל בתרבות דיון חופשית, אך הטראומה שנגרמה למשתתפים, ולצדה הידיעה שהדיון בסופו של דבר הוא עניין של טעם, וניסיון לפרוט את הסיפור הזה לפרוטות בפורומים סופו להיגמר בכשלון, הפכו את האיסור בפורומים לדבר שהתקבל בהבנה על ידי המשתתפים שבאו לאחר מלחמת התרגומים.

בשל הויכוחים, הדיון בתרגומים מוגבל בקהילה למאמרים מנומקים בלבד, המתפרסמים ב'אתר קהילת טולקין'. באחד המאמרים הטובים ביותר בנושא סקרה שירלי לירון את סוד הקסם הלבניתי. יובל כפיר, מנגד, ערך סקירה מצוינת על מגרעות התרגום הישן במאמר האח! התרגום הזקן והטוב. שני מאמרים מוצלחים אלה מסכמים את הנושא היטב, ומאז לא נכתבו מאמרים נוספים שחידשו משהו בנושא זה.

לפני כשנה לערך, נציגי קהילת טולקין ובראשם אילן שמעוני ודני אורבך, פנו לעמנואל לוטם על מנת להתפייס עמו. ואכן, בנאום בכנס 'אבק כוכבים 2004', שהוקדש לכבודו, נציג מטעם עמותת טולקין התנצל באופן פומבי בפני עמנואל לוטם שקיבל את ההתנצלות ובכך חתם באופן רשמי את מלחמת התרגומים.

משהו על אודות הסרטים – האמת היא שעדיין אנחנו לא יודעים איך להתייחס אל טרילוגיית הסרטים שעשה פיטר ג'קסון. הגישה השלטת בקרב חברי הקהילה היא לבחון ולהתייחס אל הסרטים כאל יצירה שלמה ונפרדת משר הטבעות. כרגע הדיונים על הסרטים מתרכזים בהשפעה התרבותית הכללית שלהם ובמיוחד ההערצה סביבם. לעיתים נעשים דיונים על הסרט כסרט, אך הם יותר נדירים. התחושה בקהילה היא שטוב שתקופת הסרטים הסתיימה. יש לציין, עם זאת, שניתן גם להתייחס אל הסרטים, של ג'קסון ושל קודמיו (באקשי וכו'), כסוגים של פרשנויות על הספר, כפי שקורה בכל תרגום של יצירה ממדיום למדיום או משפה לשפה.

חשוב להדגיש שלמרות שציירתי את ההבדל בין הגישות והשיטות השונות, לפעמים לא הכל ברור וכל כך 'מתמטי'. לפעמים הגבול הוא מאד דק ומעורפל ולא תמיד החוקר טורח להתאים את עצמו לאחת הקטגוריות. לפעמים משלבים כמה שיטות על מנת לבצע את המחקר ואדם יכול לדגול בכמה גישות לחקר הלגנדריום או באף לא אחת מהן.

לסיכום

אני מקווה שהמאמר הזה, על הדוגמאות שמובאות בו עונה על השאלה 'מה בדיוק הם עושים שם'. מה שאנחנו עושים בפורומים שלנו הוא מחקר על יצירותיו של טולקין וכמעט כל חברי הקהילה וכותבי המחקרים משתדלים לנפק תוצאות מעניינות, רציניות וחדשניות שמאירות מחדש פנים ופכים שונים ביצירותיו של טולקין. יש מי שעדיין יראו בכך טחינה של אותו נושא שוב ושוב על ידי חבורת תמהונים. אבל אני מקווה שרוב קוראי המאמר הזה יבינו שלא מדובר בחזרה על אותם נושאים שוב ושוב – אלא בהתפתחות ובמחקר מעמיק שעדיין לא מתקרב למיצוי.

אין לנו יכולת, יומרה ועניין להכיל בתוך קהילתנו את כל חובבי ואוהבי טולקין בארץ. אבל כן יש לנו רצון להכיל את כל האנשים שיכולים ליצור מחקר רציני. למרות שאנו נהנים מהעיסוק בטולקין ואוהבים מאד את שר הטבעות, העיסוק המוצהר שלנו הוא לא 'כיף', 'הווי' ואנחנו בטוח לא עוסקות ב"חובבות" לשמה. העיסוק הרגיל בפעילויות חובבים וקשקוש אינסופי על כמה שאנחנו אוהבים את שר הטבעות היו ממצים את עצמן ולטווח ארוך מביאים להתנוונות הקהילה שלנו.

המטרה שלנו כקהילה היא להמשיך ולנפק מאמרים בקצב ובאיכות הולכת ומשתפרת. כמובן, יש לנו עניין גם להעביר את החומרים שאנו מייצרים הלאה – ובשביל זה נוצרו הכנסים והפעילויות האחרות. ההתרכזות שלנו בפורומים שלנו חיונית למחקר הטולקינאי ואף על פי שאין ספק ששאלות כלליות על טולקין ויצירותיו יכולות בהחלט לעלות בפורומי המדע הבדיוני והפנטסיה, מחקרים רציניים מחייבים קהילת טולקין עצמאית שמעודדת מחקרים כאלו ואנשים המסורים לטולקין בכל נימי נפשם. ואכן קהילת טולקין, בחמש השנים האחרונות, הצליחה לייצר תוצרים אינטלקטואליים באיכות הולכת ומשתפרת והגיעו אליה אנשים מכל התחומים.

ההתמקדות שלנו במחקרים יצרה אצל חלק מחובבי המדע הבדיוני תדמית בעייתית של 'פנאטים' צרי מוחין. זה מצער רבים, כיוון שלמרות שפורום 'דיונים' אצלנו מתמקד בפן המחקרי בלבד, פורום 'קהילה' מכיל דיונים רבים ומעניינים על כל מיני נושאים – ובכלל זה על ספרות מדע בדיוני ופנטסיה, שבהחלט לא נחשבת אצלנו כ'אוף טופיק'.

העמותה הטולקינאית – עמותת טולקין הישראלית – הוקמה באופן רשמי באפריל 2004, מבנה העמותה שונה לחלוטין מהמבנה של העמותות האחרות העוסקות כיום בתחום המדע הבדיוני והפנטסיה. בגלל השוני במטרות וההתמקדות שלנו במחקר – העמותה שלנו קטנה מאד, אין לנו מועדון חברים או הטבות כלשהן והשאיפה היא שרק הפעילים והחוקרים יקחו חלק בעמותה שכעקרון מייצגת את הקהילה ומנהלת את הפרוייקטים הפיננסיים שלה. מטרות העמותה הן לשמר ולהגדיל את המחקר על טולקין ויצירותיו בארץ וכן ליזום כנסים ואירועים שבהם חובבי טולקין מכל הארץ יוכלו לשמוע ולהכיר את פרי המאמץ האינטלקטואלי של החוקרים.
למידע נוסף ניתן להכנס לאתר קהילת טולקין: http://www.tolkien.co.il.

בעקבות הקמת העמותה, אני וחברי הטולקינאים מבקשים להעמיק יותר את שיתוף הפעולה עם הגופים השונים בתחום המדע הבדיוני ובפרט עם האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. למרות חילוקי דעות קשים ואף מריבות שהיו לפני כמה שנים, אני חושב שכולנו בשלים לשיתוף פעולה שיכול להביא רק טוב לכולם.

רן בר-זיק הוא יו"ר עמותת טולקין הישראלית. בזמנו הפנוי מתפעל את רשת אתרי נומנור על טולקין ויצירותיו וכן את האתר הישראלי על נרניה, על בבילון 5 ועל מלחמת הכוכבים.