אם אתם אוהבים ספרים עוכרי שלווה, כאלה שבועטים בבטן, ספרו החדש של דריל גרגורי עושה בדיוק את זה.

ברק לנדסמן מצטרף לאמא קרן לנדסמן, בביקורת משותפת על הספר הקלאסי שהצליח לכבוש אותו.

אופרות החלל חוזרות לישראל, והפעם בספר עם עולם עשיר במיוחד, גם אם קצת שטוח.

הספר השלישי של מחברת "ילד מלחמה" כושל במקום שספרים רבים נוטים להתעלם ממנו – הוא שוכח שגם נבלים הם בני אדם.

שלוש הנובלות של גיא חסון מייצגות את מיטב יצירתו – אך גם את חסרונותיה.

לפעמים גם קוראים צעירים צריכים לדעת שיש הרפתקאות שלא כדאי להתחיל, שיש עולמות שמחיר הצלתם גבוה מכפי שניתן לשער, ושלא כל הסופים טובים.

מי צריך פסיכולוגיה ודמויות מורכבות כשיש סיפור מבדר על אחד מאבות הפנטסה?

לפעמים מוטב להשאיר את הנוסטלגיה במקומה ולא למהר מדי לחזור אל ספרי המדע הבדיוני של ילדותנו.

"אצבעות של פסנתרן" מציג עצמו לקורא כסיפור פוסט-אפוקליפטי. אך יותר מכך הוא סיפור על האנשים הקטנים של העיר ללא הפסקה, האנשים המרכיבים את הציבור הישראלי.

סיפורי חניכה יש הרבה, אבל רק מעטים מהם מציעים עלילה כל כך סוחפת.