עבור מי שמעוניינים לצלול אל ההיסטוריה הנשכחת של ממלכות מיתיות ואל הפנטזיה של שנות השלושים, קונאן הברברי הוא האמצעי המושלם לכך. מי שמחפשים את הצד היותר "ספרותי" של הפנטזיה, אולי מוטב שיחפשו במקומות אחרים. כדי ליהנות מהאוסף החדש של סיפורי קונאן שיצא זה עתה בהוצאת מובי דיק, מוטב לפני כל דבר אחר לשכוח את הדרך שעברה הפנטזיה בשבעים השנים האחרונות ולחזור לעידן פשוט יותר – אולם לא פחות מרתק.

את דמותו של קונאן הברברי סביר להניח שאין צורך לתאר לקוראים. גם מי שלא נתקל בו מעולם, ואפילו לא חזה בבן דמותו ההוליוודי, מכיר בוודאי את האבטיפוס שהוא יצר. דמות הברברי טבועה כה עמוק בתרבות המערבית, שנדרש לא פעם מאמץ בקריאת הספר כדי לא לראות בו בטעות פרודיה על הז'אנר עצמו. לטוב ולרע, קונאן הוא אביהם הקדום של מאות חיקויים ומחוות, מארנולד שוורצנגר ועד לכהן הברברי. הוא הלוחם המניף בידו האחת חרב דו-ידית, ובשנייה אוחז בנערה צנומה או בכוס שיכר, הכל בהתאם לצורך.

ההנאה האמיתית מסיפורי קונאן לא מגיעה בהכרח מדמותו של קונאן, שנותרת ללא שינוי משמעותי בכל הסיפורים ומסרב בתוקף לכל נסיון להעמיק אותה, אלא מהעולם העשיר שבורא יוצר הדמות, הסופר רוברט אי. הווארד. מדובר בעולם השופע המכשפים בני שלושת אלפים שנה הרוכבים מן המדבר בראש צבא נוודים, כוהנים של אלים אפלים שמזמנים יצורי שאול לעשות כמצוותם ועלמות צנומות שעורן בגוון השנהב, לבושות שמלות משי שנקרע באופן תדיר וכל תפקידן בסיפור מתמצה בלפתח סחרחורת פתאומית וליפול לרגלי קונאן. זה גם עולם שעליו נבנו אינספור יצירות, החל בסיפוריו של פריץ לייבר, דרך כל הספרים שנכתבו אי פעם בז'אנר "החרבות והכשפים" וכלה בשלל משחקי מחשב ומשחקי תפקידים.

בכרך זה, שאמור ככל הנראה להיות הראשון בסדרה, נאספו כמה מהסיפורים הראשונים של קונאן. יחד הם מציגים כמה מפניו השונות של הברברי הגיבור: פורע חוק, שכיר חרב ומלך. באופן לא מפתיע, דמותו משתנה מעט מאוד גם כשהוא משנה את תפקידו, וקונאן נשאר "[…] חלק מהטבע, אחד מיסודות החיים אשר לא ניתן לרסנם".

ובמילים אחרות, קונאן איננו "דמות", במובן זה שכל נסיון לאפיין את הפסיכולוגיה שלו ייעצר בהכרח על ידי זרוע משורגת השרירים המניפה גרזן השר את שיר הדמים. הוא כוח טבע.

איכות הסיפורים באוסף הזה אינה אחידה, אולם ברגע שמתרגלים לסגנון הספרותי ונותנים לעלילה המותחת להוביל את הקריאה, כולם מהנים. זה גם יתרונו המרכזי של הספר – הוא מהנה. הסיפורים כתובים בקצב מצוין ואינם דורשים מהקורא לצלוח, למשל, עשרות עמודים של תיאורי עצים וסוסים בדרך אל העלילה. הרעים באים על עונשם, בדרך כלל מחרבו של קונאן, קונאן זוכה לגמול, בדרך כלל בדמות אישה, ואפשר להמשיך הלאה לסיפור הבא. כל זה, כאמור, בתנאי שמצליחים להתגבר על הפערים הבסיסים בין הקריאה בהם כיום לבין הקריאה בשנות השלושים.

אחרית הדבר שכתב המתרגם, שמוטב היה אילו היתה מופיעה כראשית דבר, מאפשרת קריאה נוחה ומושכלת יותר של הסיפורים. היא מעגנת את הכתיבה של האוורד בזמן ובמקום שבהם נוצר ומקלה את ההתמודדות עם תופעות כמו הגזענות הגלויה למדי שבספר, היחס השוביניסטי לנשים וסגנון הכתיבה המסורבל מעט לעתים שמזכיר לא פעם את ה"פ לאבקראפט, עמיתו לכתיבה של האוורד.

הספר נחתם במאמר תחת הכותרת "העידן ההיבורי", שמאפשר הצצה לכרונולוגיה של העולם שבנה האוורד. חלקים ממנו נקראים בשקיקה, אך אחרים מזכירים יותר רשימת מכולת של כיבושים. הוספת מפה, כפי שנעשה בעבר בחלק מהמהדורות שיצאו לאור באנגלית, היתה מקלה מאוד על המאמר והסיפורים.

תרגומו של רז גרינברג עושה את עבודתו נאמנה ומשלב היטב בין עברית קולחת לבין תיאורי קרבות אפיים, בלי לפגום כהוא זה באווירה היחודית של סיפורי קונאן ובלי ללעוג להם. ניכר שהמתרגם השתדל להגיש את הסיפורים כפי שהם, בלי לנסות לתת להם פרשנות מודרנית. התוצאה היא תרגום מבורך בעברית, שמפגיש את הקורא עם אחת הקלאסיקות הגדולות והחשובות של ספרות הפנטזיה.

מ"קורות קונאן הברברי" ניתן ליהנות גם כאוסף של סיפורים שעומדים בפני עצמם וגם כמבט מרחוק על עידן הספרות הזולה של הפנטזיה. לא נותר לקוות אלא שגם יתר הכרכים בסדרה יתורגמו כדי שיתאפשר לנו להמשיך וליהנות מקונאן, בלי שום קורטוב של הומור עצמי או ציניות.