בראשית היה "מלחמת העולם Z", ואז הגיע החקיין שניסה לעשות עוד מאותו דבר, רק על רובוטים. הוא נכשל.

מעט מאוד ספרי מדע בדיוני מלחמתי פורסמו עד כה בעברית. שתי סדרות חדשות: "הצי האבוד" ו"נפילת אימפריית האימים" מאפשרים לנו לבחון את הז'אנר מחדש.

כבר דנו לא מעט באמן הקומיקס מוביוס (ז'אן ז'ירו) בכתבות קודמות באתר. הפעם בחרנו להתחקות אחרי השפעתו על יוצרי מדע בדיוני אחרים ובביוגרפיה הייחודית של מוביוס עצמו.

בעקבות פרסום ספר הביכורים שלה, אביבית משמרי מספרת בראיון מיוחד לבלי פאניקה על הכתיבה, הדיסטופיה שצופן לנו העתיד, ואיך עם קצת רציונליות אולי בכל זאת אפשר יהיה לחיות כאן יחד, חילונים ודתיים.

כיום תוכניות החלל מתחילות לעבור מהממשלה לידיים פרטיות. אם תשאלו את היינליין, זה היה צריך לקרות כבר מזמן.

הוא חוקר מחשבת ישראל אבל סולד מדת; אתאיסט שמתגעגע לאלוהים; ומשתמש בכתיבה פוליטית מאוד כדי לספק בריחה מהמציאות. חגי דגן, כותב "שדים ברחוב אגריפס", מוכיח שמסתירות רבות יכולה להיווצר ספרות טובה. "פרוזה של תאים משפחתיים ומערכות יחסים? אותי זה משעמם", הוא אומר.

כולם אוהבים את דאגלס אדמס. אז למה בעצם לא לנסות לחקות אותו?

ז'אן ז'ירו, שהלך לעולמו השנה, היה מאמני הקומיקס הגדולים באירופה, ובעולם כולו. גדול מספיק כדי לאכלס במוחו יוצר מערבונים מבריק אך שמרן, לצד אמן מדע בדיוני פורץ דרך.

ב-98' היא עוד סירבה להצעה ללכת בסוכות ל"אייקון", משום שהרעיון של כנס מדע בדיוני נשמע לה משעמם. היום כבר אי אפשר לתאר את סצנת החובבים בארץ בלעדיה. ורד טוכרטרמן, סופרת, מתרגמת, וכשאין ברירה גם עורכת, מוציאה כעת גם רומן ערפדים ראשון.

כשהתחזיות של המדע הבדיוני מתבדות, התוצאות לעתים מאוד לא נעימות. אבל בינינו, עד כמה ניתן בכלל לנבא את העתיד – ואיך?