המדע הבדיוני מאפשר לנו לצאת מגופנו ולבחון מחדש את גבולות ה"עצמי", בין הנפש לגוף

בחלוף 22 סרטים ביקום הקולנועי של מארוול, אין ברירה אלא להודות: הבמאים והתסריטאים של מארוול עדיין מתקשים לעכל את האפשרות שגם נשים הן בני אדם

"פרנקנשטיין" הוא מעל הכל יציר תקופתו, אך דמותו נותרה רלוונטית גם כיום, 201 שנה אחרי שראה אור לראשונה.

על מדע, דת והאמת שביניהם, בסיפורו הקלאסי של אייזק אסימוב: שקיעה

טובי אמני העיצוב התאספו ב-1975 סביב יוצר אומן גדול אחד: אלחנדרו ג'ודורובסקי. המטרה: צילומי הסרט "חולית". האמצעים: דלים. התוצאה: לעולם לא נדע… אבל נהדר לדמיין.

הסיפור הקצר של טד צ'יאנג, "סיפור חייך", היה יצירה מבריקה. למה הסרט שנעשה על פיו לא מצליח להמריא לאותם גבהים?

גיבורים בספרי מדע בדיוני ופנטזיה עוברים חוויות מחרידות, טראומות איומות, ובדרך כלל למחרת בבוקר הם מתעוררים כאילו שום דבר לא קרה. "ילד מלחמה" ו"נהר אטי" מתמודדים עם זה אחרת – ויוצרים דמויות נהדרות.

"פרנקנשטיין" העניק השראה למאות יוצרים ויצירות בתרבות הפופולרית ובמדע הבדיוני. אבל עד כמה אנחנו באמת מכירים את היצירה המקורית של מרי שלי?

שבע במות יש בארץ לסיפורי מדע בדיוני ורק שני עורכים ועוד מוציא לאור אחד. המצב הזה חייב להשתנות – בעזרתכם!

אהוד מימון בוחן שתי נקודות מבט על חזון העיר העתידנית של המדע הבדיוני ומנסה להבין על קצה המזלג איך הגל החדש והסייברפאנק התייחסו לחזון האוטופי של קודמיהם.