כפירה / נמרוד הראל
מאת הדר רובין
יש קנקן ויש תכולה, יש עטיפה ויש מתנה, יש חיצוניות ויש עומק, יש רעיון ויש ביצוע. ב"תחילתו" של המדע הבדיוני העולמי היו כמה אנשים שנורא הטריד אותם שיש סופרים עם רעיונות מצוינים ושום יכולת ספרותית, ושהרעיונות באים על חשבון הביצוע. מכאן, למשל, נולדה אסופת הסיפורים החדשנית, "חזיונות מסוכנים", שערך הארלן אליסון. קשה שלא להסכים עם התפיסה הזו. רעיון טוב הוא לא הדבר היחיד שספר או סיפור נזקקים לו על מנת להיות טובים, או אפילו ראויים-לשמם.
זו הסיבה שבגללה ביצוע לקוי מכעיס אותי. קשה לי לקבל ספר עם רעיון טוב והרבה פוטנציאל, שהביצוע הלקוי שלו הורס אותו ומוציא את ההנאה מהקריאה. סיפור-סיפורים הוא מקצוע – צריך לדעת איך לעשות את זה.
"כפירה", ספרו הראשון של נמרוד הראל, הוא ספר פנטסיה – ועם זאת הוא אינו מתעקש להפגיש את הקורא עם אלפים, ענקים, גמדים או דרקונים. שינוי מרענן ללא ספק. עם זאת, בהחלט יש בו מסע חניכה וחיפוש של גיבור הספר הצעיר, וכן, יש גם מלחמה. גדולה. מאוד.
אביס, אריס כפרי ובור כבן שמונה-עשרה מוצא את עצמו לפתע פתאום במרכזו של מסע חיפוש אחר דבר שהוא לא מבין כלל את חשיבותו. בתחילה הוא חושב רק על עצמו ועל טובתו, אך כעבור זמן מה הוא מתחיל להבין שיש בעולם יותר מאשר הבית הקטן שבו גדל והעבודה הקשה שאליה יהיה כבול בשארית חייו כצמית. בהמשך, החיפוש יהפוך יותר ויותר חשוב, ויותר מקבוצה אחת תרדוף אחרי רסיס הגביש, או אבן המלוכה, או כל שם אחר שניתן לפריט שאותו כולם מחפשים.
הסיפור הבסיסי, העלילה והרעיון שמאחוריה טובים, אין ספק. והעלילה אפילו מרתקת. "אפילו", כיוון שהרעיון ותמצית העלילה טובים מספיק בשביל לרתק למרות הפגמים הרבים שבספר.
"כפירה" הוא ספר מבולבל להפליא. נראה לעתים שהוא נכתב כל-כולו "במכה אחת" וללא שום מיון, עריכה או עשיית סדר בדברים לאחר הכתיבה. כך, ישנו למשל פירוט יתר על דמויות שהקורא טרם פגש ומנגד חוסר פירוט משווע בנוגע לאביס, גיבור הסיפור. הרקע שממנו בא אביס לא בא לידי ביטוי באופיו ואין לו השפעה על השינוי שעובר עליו במהלך העלילה. בנוסף, השינוי המשמעותי שאביס עובר לא מתואר תוך כדי התרחשותו, אלא רק לאחר שהסתיים. פתאום, ורק בפסקה או שתיים, אנחנו מגלים שעולמו של אביס (וכך גם אופיו, מטרותיו, שאיפותיו וכישוריו) השתנה מן הקצה אל הקצה. פתאום הוא כבר לא נער כפרי ובור – הוא הפך למומחה לתאולוגיה ולדת שמסוגל ללמד דוכס מכובד ומשכיל פרק נאה בתחום התמחותו.
לזאת מצטרפות גם קפיצות לוגיות שלקורא לא כל כך ברור איך הן מתרחשות. פתאום מגיע הסבר, דווקא הסבר הגיוני, אבל הוא מגיע ב"הפתעה" והוא תלוש לחלוטין ממבנה הסיפור. לא היה כאן תהליך שהתפתח במשך זמן שהספיק בשביל שהקורא יתהה על קנקנו או ינסה לפתור אותו בעצמו. רוב המהלכים החשובים באמת נסתרים מעין הקורא, והוא נאלץ לקבל אותם פשוט כעובדה מוגמרת ובקצרנות אחרי שהכל כבר נגמר.
אי אפשר להעלים דמויות למשך חצי ספר ולצפות שנזכור אותן, אי אפשר להימנע מפיתוח עלילה ושתילת רמזים בתוכה ופתאום, אחרי כמה מאות (!) עמודים לתת עמוד וחצי של הסבר על איך-זה-יכול-להיות-ואיך-עבדו-על-כולנו-בעיניים. זה פשוט לא עובד – ככה לא מספרים סיפור. כקוראת, אני יוצאת מנקודת הנחה שאם אהיה נבונה מספיק ושאם אקרא את הסיפור בעיון הראוי, אוכל להבין את התפתלות העלילה ומפעם לפעם אצליח אפילו לצפות מראש אירועים טרם התרחשותם – ואכן כך קורה ברוב המקרים. אבל כשהעלילה אינה מתפתחת באופן בו עלילה אמורה להתפתח, ובמקום זה יש רק דהירה מטורפת על סוסים מכושפים, הספר מפסיק לעניין. אין תעלומה ואין מתח.
אי אפשר שלא להשוות את הפגם הזה להיפוכו המוחלט בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" של ג'ורג' מרטין. בספריו של מרטין הקורא יודע על אירועים ומהלכים שלעתים הדמויות עצמן אינן מודעות להתרחשותם, ומכאן נבנה מתח בלתי פוסק. כל הקלפים גלויים וכל המזימות ידועות לקורא מראש, ובכל זאת הסוף הבלתי נמנע מרתק כמו שנחש מרתק ציפורים תמימות. ואם לא די בכך, מרטין גם מצליח להפתיע ולהכניס פיתולי עלילה שאף אחד לא יכול היה לצפות מראש. הדבר הזה חסר מאוד ב"כפירה".
הספר לוקה גם בסגנונו. את רוב הניסוחים בספר אי אפשר להגדיר אלא ככושלים – הם לוקים בסרבול מיותר, עברית לא תקנית, שגיאות בשם המספר, וטעויות הגהה רבות מדי. ניכר שהעריכה לה זכה הספר היתה שטחית במקרה הטוב.
חוסר העריכה מתבטא בבעיה נוספת – אין בספר שום ניקוד, והדבר מקשה לעתים על הקריאה באופן משמעותי. רוב השמות של הדמויות ושל המקומות הם שמות מומצאים, ולקוראי העברית אין פשוט שום דרך לדעת איך לבטא את השמות. האם שמו של גיבור הסיפור הוא אַבִּיס? או אֶבִּיס? או אולי אֶבִיס. וישנם גם ביטויים שלא מתאימים לרוח התקופה או לרוח הספר ולסגנונו – למשל ביטוי כמו "יש לי כבר מישהו".
בעיה נוספת טמונה בסדרי הגודל שבספר. המספרים ומידות המרחק שמוצגים בספר נראים לא הגיוניים. תחת הנחות הסיפור והעולם המוצג בו, צבא של חמש מאות אלף לוחמים נראה גדול להפליא, ואותו דבר נכון גם לאורך המסע שעל הגיבורים לעבור כדי להגיע למקום מסוים. לא ירדתי לעומק העניין ולא חישבתי את כל החישובים שנעשו בספר בנוגע למספר החיילים וכדומה, אולם על פניו הדברים פשוט לא נראים הגיוניים. לאחר עיון במילון המושגים שבסוף הספר גיליתי שהסופר אכן היה מודע למשמעות מידות המרחק שבהן השתמש, אולם הן עדיין לא מתיישבות בסיפור בצורה אמינה.
גם עם מילון המושגים עצמו יש בעיה – מופיעים בו ערכים שאין להם שום קשר לסיפור, וחלקם לא מוזכרים בו אפילו פעם אחת. המטבע הגלוריאני, באדה, מופיע במילון, אולם הוא מוזכר בספר פעם אחת בלבד ואין לו כל השפעה על הבנת הסיפור או העלילה. המילון יכול אמנם להוסיף עומק ואמינות לעולם ולסיפור, אולם מוטב היה בהרבה אילו חלק מהערכים היו נשזרים בסיפור ובעלילה עצמם במקום להופיע אחר כך, במנותק, במילון.
"כפירה", למרבה הצער, נראה כתרגום גרוע. לא משום שהוא מתורגם – אין ספק שזהו ספר מקור, וגם לא כי לשונו נראית "תרגומית" במיוחד (אם כי הוא בהחלט לוקה בחסר בתחום זה). בעייתו העיקרית היא בתחום תרגומי שונה לגמרי, תרגום הסיפור והעלילה ממוחו של המספר אל הדף, ובתחום זה הספר נכשל בצורה מוחלטת. נמרוד הראל פשוט לא הצליח להעביר אל הדף את הסיפור שנרקם במוחו. וזה מצער, מצער מאוד, כי הפוטנציאל קיים שם.
יום שישי, 28 באפריל 2006 בשעה 21:27 קישור לתגובה
זה אחד הספרים הכי טובים שקראתי אי פעם אני רק מצטער שנמרוד הראל לא עשה שני ספרי המשך אני ממש נכנסתי לספר ואני בן אדם שלא קורא לרוב ספרים ובגללו התחיל התיאבון שלי לקריאה ועכשיו אני קורא עוד ועוד
אין ספק שזהו ספר מעולה
יום שבת, 29 באפריל 2006 בשעה 21:44 קישור לתגובה
ספר חבל על הזמן. מי שכתב את הכתבה הזאת או מקנא או טיפש… אני מסכים שהספר של משחקי הכס גם כן טוב אמנם אני לא יכול להגיד עליו כלום כי אני רק בתחילתו, אבל בינתיים כפירה עולה עליו בכל דבר. היופי בספר של כפירה שפשוט אתה קורא וקורא ולא מחכה להגיע למשהו. הקריאה עצמה כל רגע מעניינת ואין שלבים של שיעמום
יום ראשון, 30 באפריל 2006 בשעה 0:14 קישור לתגובה
הודעה מנהלתית
תגובות נוספות שיתפרסמו ללא סימני פיסוק או תוכן של ממש, יימחקו לאלתר.
יום חמישי, 21 בספטמבר 2006 בשעה 21:55 קישור לתגובה
שלום
את כותבת שיש "שגיאות בשם המספר"
היכן? תראי לי דוגמה אחת?
יום שלישי, 21 בנובמבר 2006 בשעה 13:56 קישור לתגובה
אינני מסכים עם המבקרת באופן חד משמעי!
הספר ערוך עיננינית מצוין. נכון שפה ושם יש טעויות הגהה ושגיאות קלות שהן מאפיין של מרבית המהדורות הראשונות.
הניתוח של המבקרת לא ענייני וקטנוני. המספרים והמידות? נו באמת, מתוך ספר שאורכו 600 עמודים מצאת לנכון לכתוב פיסקה שלמה על זה? איך אפשר להתייחס ברצינות לביקורת שכזו. הצדדים החיוביים של הספר עולים עשרות מונים על החסרונות המועטים (שעדיף שלא היו) ואותם יש לחזק ומהם אסור להתעלם.
אני נהנתי מהספר מאוד ואמליץ עליו בלב שלם
*** ההודעה נערכה ***
יום שני, 04 בדצמבר 2006 בשעה 22:43 קישור לתגובה
עם כל הכבוד,הספר כפירה מעולה.
העובדה שאתם רוצים למחוק הודעות שתומכות ב"כפירה" ומתנגדות אליכן קצת נוגד את עיקרון הפלורליזם.
שלא נדבר על זה שמי שכתב את ההודעה בלי סימני הפיסוק כנראה באמת אינו קורא ספרים כמו שהוא אמר והעובדה הזאת כלעצמה מחזקת את תוכן התגובה שלו.
אני גם כן קוראת נלהבת של כפירה, נמרוד אם אתה קורא את זה תעשה עוד ספר בבקשה אני מחכה להמשך כבר יותר משנה!
*** ההודעה נערכה קלות ***
יום שני, 04 בדצמבר 2006 בשעה 23:13 קישור לתגובה
פלורליזם? "בלי פאניקה" זה מגזין אינטרנט, לא מערכת פוליטית. מנגנון הכתובות באתר פתוח לכל מי שמוכן לכבד את הקוראים ולומר משהו שעומד מעבר ל"וויי איזה מגניב!!!1" או "קקה של ספר".
רוצים לדון על "כפירה", בבקשה – בשביל זה האתר קיים (בין השאר). טוקבקיסטים מוזמנים ללכת ולשחק להנאתם בוויינט ובוואלה.
יום שני, 04 בדצמבר 2006 בשעה 23:47 קישור לתגובה
לדעתי כפירה הוא אחד הספרים העלובים והגרועים שקראתי בחיי (למען האמת קראתי רק חצי והפסקתי מרוב שיעמום) הספר פשוט בנוי בצורה גרועה. יצא לי לקרוא איזה 5 עמודים ופשוט להירדם! וזה עוד אחרי שינה של 12 שעות, לא צוחק!
בקיצור, לא הייתי ממליץ לקרוא את הספר אפילו לא ברכבת בדרך לצבא
יום רביעי, 06 בדצמבר 2006 בשעה 0:27 קישור לתגובה
כפירה בביקורת: באמת שלא מבין על מה המבקרת מדברת. זה אחד מספרי הפנטזיה היחידים שהשפה בו ממש היממה אותי, פשוט היה תענוג לקרוא שפה כזאת גבוהה, שונה לגמרי מכל ספר פנטסיה שקראתי. זה ספר מצחיק וחכם והכי הכי חשוב הוא לא לוקח את עצמו ברצינות יתרה כמו שר הטבעות וחבריו. זה אחד מספרי הפנטסיה הטובים ביותר שקראתי ובלי ספק ספר הפנטסיה הישראלי הטוב ביותר שקראתי. אבל אני יכול להבין איך אפשר לא להתחבר לספר הזה, הוא באמת שונה. הייתי שמח אם נמרוד הראל היה מפסיק לעשות שטויות בטלויזיה ויושב לכתוב את הספר הבא בסדרה.
יום ראשון, 10 בדצמבר 2006 בשעה 11:50 קישור לתגובה
אני קורא את הספר עכשיו,הגעתי כבר לחצי ואני חייב לציין שהספר די מרתק.
עם זאת אני מסכים עם המבקרת בכמה נקודות:
1) באמת ישנו פירוט רב לגבי דמויות אחרות לעומת מיעוט רקע לגבי אביס.בכלל לפעמים הסופר שוגה בתיאורים ודמיונות שפשוט בא לדלג עליהם.
2) גם אני חושב שאביס עבר מטמורפוזה מהירה מדי,ואכן כשקראתי את החלק בו הוא "משכנע" את הדוכס , מילים דומות למילותיה של המבקרת עברו במוחי.
דווקא השפה ,לדעתי, לא רעה בכלל.נמרוד השתמש בשפה די גבוהה בעברית ואני לא חושב שהמבקרת צודקת בעניין הזה.
הסבר הוא ספר ביקורים,וככזה הוא עושה עבודה לא רעה.אם אני קורא אותו ועדיין לא השתעממתי כנראה שהוא ספר לא רע בכלל…אני מקווה שלא אתבדה לבסוף.
יום שני, 18 בדצמבר 2006 בשעה 16:12 קישור לתגובה
ספר מדהים ,העלילה מרתקת-פשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא והכל מוסבר והגיוני.
מי שכתב את הביקורת אולי צריך לקרוא את הספר שנית כי ברור שהוא לא הבין כלום.
יום רביעי, 17 בינואר 2007 בשעה 3:00 קישור לתגובה
אהלן,
אשמח אם מישהו ישלח לי קישור למקום שאפשר לשלוח ממנו מייל לנמרוד הראל,
בתודה יונתן,
NACHMAN99 at WALLA.CO.IL אשמח אם ההודעה תזוהה בכותרת כך שאדע שזה לא ווירוס,
יום שישי, 27 ביולי 2007 בשעה 12:15 קישור לתגובה
היכן אפשר לקרוא את הספר "כפירה" של נמרוד הראל?
למישהו יש מושג היכן אפשר לקרוא את הספר שלו? האם זה באתר? או שאמורים לקנות אותו? אבקש את עזרתכם…
יום ראשון, 29 ביולי 2007 בשעה 11:45 קישור לתגובה
זה ספר. ספר אמורים לקרוא מתוך דפים (או לשמוע מתקליטור). עדיף גם לקנות אותו קודם.
יום שני, 08 ביוני 2009 בשעה 11:55 קישור לתגובה
נשמע אכן ספר מעניין ומרתק
אבל למה לקרוא לו בשם כפירה דווקא
הוא לא יכל לחשוב על שם יותר נורמלי או מה
יום שבת, 09 באוקטובר 2010 בשעה 19:51 קישור לתגובה
קראתי את הספר מאוד מעניין ומרתק במיוחד בהתחלה עם הסיפור של התבליוט והנערות עבות הבשר ועם הלורד לנגפורד והזר ..וסיפורו של הגלב שרצה לשסף את גרונו של ההיאט .
אך הספר מאוד קשה לקריאה אתה צריך לקרוא אותו כמה פעמים בשביל להביא אותו ..
השפה קשה ולא כל אחד מסוגל להבין באמת מה מתרחש שם.
אבל בכללי מאוד יפה נמרוד וכל הכבוד ..
יום ראשון, 02 בדצמבר 2012 בשעה 12:35 קישור לתגובה
שלום רב,
לכל אלו ש"קטלו" את הספר, האם אתם מעונינים למסור את הספר?
אשמח לשלוח מעטפה + בול לצורך משלוח…
תודה
יום רביעי, 30 בינואר 2013 בשעה 22:43 קישור לתגובה
כתבתי ביקורת על הספר באתר גיבור תרבות :
http://www.gibor-tarbut.co.il/items_show_1523.html