"טכנולוגיות חדשות מולידות מנהגים חדשים, חוקים חדשים, אתיקה חדשה, פשע חדש", כך מסביר סוכן-בלש האו"ם וגיבור קובץ הסיפורים הקלאסי "הזרוע הארוכה של גיל המילטון" את ההגיון והצורך בספרות המדע הבדיוני הבלשית. רשת האינטרנט, שבמקרה נולדה בדיוק בשנה בה נכתב סיפור "הזרוע" הראשון – 1969, היא דוגמה מצוינת לנכונות הטענה. אז איך יכול הקורא לנחש מה עלה בדעת המחבר אם אינו יודע את הכללים? שואל לארי ניבן באחרית-הדבר לספר, ומסכם היטב את הבעייתיות שבכתיבה כגון זו. אצל ניבן, האמינות נבנית על ידי בניית העולם והצגתו לקורא בפירוט רב. הוא מקפיד לתאר כל חידוש טכנולוגי או שינוי חברתי לפרטי פרטים לפני שנעשה בו שימוש בפתרון התעלומה, ומשכיל לעשות את זה בלי לפגוע בשטף העלילה ובלי להקל מדי על פתרון התעלומה.

המהדורה העברית של הספר כוללת ארבע תעלומות בלשיות המתרחשות במאה ה-22 של "המרחב המוכר" של ניבן, בכיכובו של גיל המילטון, ואת אחרית הדבר האמורה לעיל. כל תעלומה עומדת כסיפור בזכות עצמו והן אף נכתבו ככאלה במקור. הסיפורים מסודרים בסדר כרונולוגי.

המאה ה-22 של ניבן מתאפיינת בחידושים טכנולוגיים, שהחשובים שבהם נוגעים לנושא הארכת החיים. אליהם נוספות כמה חריגויות על-טבעיות כקריאת מחשבות, אמפתיה וכוחות פסי אחרים. גיל עצמו איבד את זרועו בפיצוץ בחגורה ועוד בטרם הספיק לקבל זרוע חדשה, פיתח זרוע מדומה בלתי נראית בעלת יכולות טלקינזיס מוגבלות אך בלתי מבוטלות.

הזרוע שהושתלה לו בכדור הארץ הגיעה, כך מתברר, ממאגר של אבריינים – חבורה מפוקפקת העוסקת ברצח אנשים לצורך מכירת אבריהם להשתלה. גיל מצטרף עד מהרה ל"זרוע" – המחלקה לזיהוי, רישום ועיבוד נתונים של האו"ם, כדי לשלם – בעיני עצמו – על הזרוע שקיבל. לזרוע יש שלוש משימות עיקריות: צייד אבריינים, פיקוח על כלי נשק חדשים ואכיפת חוק הפיקוח על הילודה.

הטכנולוגיה עצמה לא ממלאת תפקיד מרכזי בעלילה ומשמשת בעיקר כתפאורה. תיאור העולם שלם ואמין, בעיקר בזכות התיאורים המוקפדים של השלכות החידושים הטכנולוגיים – למשל התנהגות המים באמבט ירחי. הטכנולוגיות החדשות גם הצריכו שלל מילים חדשות שסיפקו מאוחר יותר למתרגם, עמנואל לוטם, חומר לשלל הרצאות וסדנאות תרגום, אבל ביסודו של דבר אין בספר מעוף רב בתחום הטכנולוגי, והדמיון לעולם המוכר לנו רב. במקום סמים אנשים מתמכרים לחשמל, המכוניות מרחפות, הטלפונים ניידים מהדור השלישי, ועיצוב הדירות הקומפקטי מזכיר את טוקיו – או חדר תצוגה של איקאה. כרגיל בספרים מהתקופה בה ספר זה נכתב, הטלוויזיה תלת-ממדית והמדרכות נעות ובמרתפים טמונים כמובן מחשבי הענק.

תיאור ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות עשיר ומעניין יותר. הכוחות הפוליטיים העיקריים המשחקים בספר תפקיד הם כדור הארץ הצפוף בראשות האו"ם, וממשלת החגורה השולטת בשאר מערכת השמש. בנוסף ישנו גם הירח, שנהנה מממשל עצמאי למחצה הכפוף לאו"ם אך מושפע גם מהחגורה. החיים בכדור הארץ קשים ומסוכנים, וכך גם החיים בחגורה.

העולם שמתאר ניבן הוא עולם גברי ביסודו, בשני המקומות, ורק רופאה בודדת ובלשית מקשטים בו את התפאורה. החברה בכדור הארץ מתמודדת עם ההשלכות של הארכת החיים, ובכלל זה הצפיפות, האבריינות, החמרה מתמדת בעונשי המוות והגבלת הילודה. בחגורה, החברה מתמודדת בעיקר עם סכנות מוות ועם הקושי לגדל ילדים בנפילה חופשית. תושבי הירח חיים בפוריטניות ומוציאים את לחמם בעיקר מביצוע הוצאות להורג עבור אזרחי החגורה.

הסיפור הראשון בספר, "מות תענוגות", מגולל במקביל שני סיפורים קשורים: תעלומת מותו של חבר ותיק של גיל "הזרוע" ממנת יתר של זרם, וחיפוש אחרי מנהיג חסר מצפון של כנופיית אבריינים. השני, "המתים חסרי המגן", עוסק ב"פגרטיקים" – אנשי סוף המאה העשרים שנשטפו בטרנד ההקפאה לצורך החייאה בעתיד מאושר יותר. ביסודו של דבר זה סיפור על תאוות בצע ועל נסיון לרצח על רקע מאבק בין מי שרוצים להחיות את הקפואים ובין אלה המעוניינים להמית אותם.

הסיפור השלישי, "זרוע", מתחיל בשתי גופות וממשיך בגופה שלישית החנוטה במכונת זמן מסתורית. השלישית היא גופתו של מדען שפיתח על פי השמועות מנוע בין-כוכבי יעיל בעל השלכות כלכליות ניכרות. כסיפור בלשי, זה הסיפור בעל המבנה הקלאסי ביותר, עם הרוצחת האפשרית היחידה שאינה הרוצחת האמיתית, ורשימת חשודים המצטמצמת לאטה.

שלושת הסיפורים הראשונים הופיעו כקובץ בשפת המקור. הסיפור הרביעי, "הנערה המטולאה", ארוך מקודמיו והתפרסם באנגלית ארבע שנים אחריהם. עובדה זו ניכרת בעיקר בזכות הצמצום הניכר ברמת השוביניזם הבוטה בו: ניבן נאות לתת משקל רב יותר לנשים בתפקידים בכירים. הפעם התעלומה מתרחשת בסביבה חדשה לגמרי – הירח. שלוש שנים אחרי "מות תענוגות" משתתף גיל כנציג כדור הארץ בוועידה משולשת העוסקת בחוקי הירח – שמוציא משאבים על מיכלי השהייה לנידונים למוות על פי דרישת החגורה ולמורת כדור הארץ. נידונים למוות מוכנסים למיכל לחצי שנה לפני פירוקם לחומרי השתלה. נסיון רצח של נציג החגורה מעיב על הועידה ומחזיר את גיל לעיסוק האהוב עליו – בלשות. להפתעתו, אהובה ישנה שלו מופיעה והופכת לחשודה העיקרית.

"הזרוע הארוכה של גיל המילטון" הוא ספר קליל יחסית ונעים מאוד לקריאה, חרף נקודות מעצבנות באופיו של הגיבור הראשי. ניבן, כמו ניבן, יודע לבנות עולם ולספר סיפורים. הוא מצליח לדלג בחן על משוכת מגבלותיו של המדע הבדיוני הבלשי ועומד בהצלחה גם במבחן הקריאה החוזרת, אחרי שהפתרונות כבר ידועים. אם מתעקשים, אפשר גם לקרוא לספר דיסטופיה, ולדון בכובד ראש בחברה האמריקאית בשלהי המאה העשרים ובאופן בו מגרעותיה מוקצנות בקובץ הסיפורים כאזהרה לעתיד, אבל גם אפשר סתם להעביר איתו כמה שעות בכיף.