בת מלך ארץ האלפים / לורד דנסאני


פורסם ביום יום רביעי, 10 במאי 2006, בשעה 11:45
שייך למדור ביקורות ספרות

מאת

elfland

The King of Elfland Daughter הוא ספר פנטסיה קלאסי. מחברו, לורד דאנסני (ששמו המלא אדוארד ג'ון מורטון דראקס פלאנקט), הוא סופר פנטסיה שלמרבה הצער די נשכח כיום. הוא זכור בעיקר בזכות השפעתו על סופרים אחרים, יותר מודרניים, ופחות בזכות מה שהוא עצמו כתב. אבל בזמנו היה דאנסני אחד משלושת סופרי הפנטסיה החשובים של תחילת-אמצע המאה העשרים, יחד עם ג'ורג' מקדונלד וויליאם מוריס, ולטעמי הוא גם הטוב שבהם.

את ההקדמה למהדורה זו כתב ניל גיימן, שחיבר בין היתר את הקומיקס הנודע הסנדמן ואת הפנטסיה האורבנית האפלה אלים אמריקאים. הספר נכתב בשנת 1924 וקדם, כמובן, לטרילוגיית שר הטבעות. טולקין מציין את לורד דאנסני כאחד הסופרים הנערצים עליו. לאחר קריאת הספר אני יכול לומר שיש לכך סיבה טובה.

אבל לפני שאתם פונים לעשות את זה, צריך לדעת שהאנגלית בספר בהחלט לא קלה, והוא כתוב בסגנון שעלול להתיש חלק לא מבוטל מהקוראים. הספר עדיין לא תורגם לעברית ולכן ניתן לקרוא אותו רק בשפת המקור. הוא מצדיק את המאמץ.

ועכשיו לעלילה.

תושבי ארל מחליטים שהם רוצים שליט קסום כדי לפאר את שמה של ממלכתם. הם פונים בבקשה זו לשליטם הנוכחי, וזה שולח את בנו אלבריק לארץ האלפים שמדרום-מזרח ומעבר לדמדומים. שם הוא פוגש בליזרל, בתו של מלך ארץ האלפים, ומביאה לארל. בדרכו נתקל אלבריק במערכות ההגנה של ארץ האלפים שיצר אביה של ליזרל, ועליהן הוא מתגבר באמצעות החרב המכושפת שהעניקה לו המכשפה זירונדרל. וכך חיים להם אלבריק וליזרל ביחד, ונולד להם בן, אוריון שמו.

אך אבוי, ליזרל מתקשה להסתגל לאורח החיים בארל והיא מתגעגעת למולדתה. אביה, כמובן, רוצה אותה בחזרה, ולשם כך הוא שולח אליה טרול עם מגילה שבה לחש שבכוחו להחזירה הביתה. הטרול נותן לה את המגילה, אך היא מכניסה אותה לתיבה ללא כוונה להשתמש בה. ברגע של יאוש, שנובע מקשייה להסתגל לחיים מחוץ לארצה, היא קוראת במגילה ומפעילה את הלחש וחוזרת לארמון בו התגוררה עם אביה.

כאשר היא נעלמת יוצא אלבריק לחפש את ארץ האלפים יחד עם חבורת תמהוניים שרובם נושר מהמסע, שנראה מלכתחילה חסר סיכוי, עד שלבסוף נשארים איתו רק שנים מהם. אלבריק, מצדו, לא יפסיק במסע עד שימצא את ליזרל. בינתיים, אוריון בנם, שנועד להיות שליטה של ארל, מתחיל לגלות את יכולותיו המיוחדות, שנובעות מעצם היותו חצי אלף.

ארץ האלפים היא מקום קסום, שונה בתכלית מכדור הארץ ומממלכת ארל שנמצאת עליו, וחיים בה שלל יצורים אגדיים למיניהם – טרולים, חדקרן ועוד. עלילת הספר נעה בין תיאור הארועים בארל שעל כדור הארץ לבין ארץ האלפים, שם הזמן עומד מלכת. בזמן שבארץ האלפים בקושי מספיק לקרות משהו, בכדור הארץ מתחוללים שינויים מרחיקי לכת. כך, למשל, כאשר אלבריק חוזר עם ליזרל מארץ האלפים הוא מגלה ששנים רבות חלפו כבר, ואביו ששלח אותו לשם כבר נפטר.

בת מלך ארץ האלפים הוא ספר טוב ומעניין, אגדתי מאוד בסגנונו, ורצוי לכל חובב פנטסיה לקרוא אותו, למרות שכפי שכבר הבהרתי הוא לא יתאים לכל אחד. השפה הקשה, המסורבלת במקצת, הפרוזה, העלילה מתפתחת בקצב אטי, אפילו אטי מאוד, ואל תצפו ליותר מדי אקשן, לדמויות מענייניות ורב ממדיות ולדיאלוגים מתוחכמים. בכלל, סגנונו של דונסני ארכאי להפליא, והדבר בולט מאוד בספר זה. אך בכל זאת מומלץ לקרוא אותו, ולו רק כדי להכיר טוב יותר את שורשי הז'אנר.



תגובות

  1. מאת יאיר:

    מזכיר את סיפור ברן ולותיין של טולקין, אם כי זה בניגוד לשר הטבעות קדם ל"בת מלך ארץ האלפים" (כיוון שנכתב ב-1917). מהביקורת משתמעת השפעה חזקה מאוד של המיתולוגיה האירית, בעיקר בנושא מעבר הזמן (כמו היחס בין ארץ הטואטה דה דאנאן לעולם האדם).

  2. מאת אסטרו-נעמי:

    וכמובן ששניהם (מלך האלפים וברן ולותיין) מבוססים בחלקם עם המיתולוגיה הקלטית, ובמיוחד על סיפורו של אושין, בנו של פין, שעבר לארץ הטואטה דה-דנאן (האלפים הקלטית) שבה הזמן עומד מלכת, בעקבות אהובתו. הוא התגעגע הביתה בשלב זה או אחר וקיבל סוס שיכול לקחת אותו לשם, וגילה שאלף שנה עברו. הרבה סיפורים שכתבו הנזירים המוקדמים שתיעדו את המיתולוגיה האירית מתחילים או מסתיימים במילים "כך סיפר אושין, בנו של פין", מתוך הטענה שאושין סיפר להם את הסיפור מלפני אלף שנים, פשוט כי הוא זוכר אותו.

  3. מאת דינה:

    הוא ניראה מעניין אבל ניתן לרכוש אותו, זה מזכיר בין העלפים

    אז תגידו כמה עמודים יש לספר הזה?

    תענו לי בבקשה

  4. מאת רמי שלהבת:

    לדינה – לדברי איתמר פארן, איש הוצאת אודיסיאה, הספר עומד לראות אור בעברית בזמן הקרוב מאוד. כדאי לך אולי לחכות מעט ולקרוא אותו בעברית.

  5. מאת דינה:

    רמי בדיוק ראיתי אתמול את הספר בהוצאה לאור והוא דק ונראה יבש לקריאה , אבל התקציר באמת עניין אבל אולי זה התרגום

  6. מאת יוס ואחיו:

    לא רק במיתולוגיה האירית – גם בסיפורים עממיים אנגלים מימי הביניים, כמו 'תומאס ומלכת הפיות'. גם שם זמן קצר בממלכת הפיות שווה לעשרות שנים כאן. כנראה קירבה לחור שחור…

הוספת תגובה