רמי שלהבת


אתר: http://www.blipanika.co.il

עורך תוכן (בלי פאניקה, אתר מכון דוידסון, רשת ידיעות תקשורת). מתרגם, לשעבר עורך כתב העת "לפריקון", עורך התרגומים של "המימד העשירי" ועורך סיפורת מקור ב"חלומות באספמיה", וזומם בבוא היום להשתלט על כלל עולם עריכת המדע הבדיוני בארץ. בעבר חבר ועד האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.


מאמרים וסיפורים באתר:

האלף בית של השטן / דריל גרגורי

05 באוקטובר 2013 | מאת

אם אתם אוהבים ספרים עוכרי שלווה, כאלה שבועטים בבטן, ספרו החדש של דריל גרגורי עושה בדיוק את זה.

חבית של חומר נפץ – ראיון עם אביבית משמרי

14 בספטמבר 2013 | מאת

בעקבות פרסום ספר הביכורים שלה, אביבית משמרי מספרת בראיון מיוחד לבלי פאניקה על הכתיבה, הדיסטופיה שצופן לנו העתיד, ואיך עם קצת רציונליות אולי בכל זאת אפשר יהיה לחיות כאן יחד, חילונים ודתיים.

מחשבות נסתרות / גיא חסון

29 בדצמבר 2012 | מאת

שלוש הנובלות של גיא חסון מייצגות את מיטב יצירתו – אך גם את חסרונותיה.

נער, דרקון / צ'רלס דה לינט

07 ביולי 2012 | מאת

סיפורי חניכה יש הרבה, אבל רק מעטים מהם מציעים עלילה כל כך סוחפת.

לכל השדים והרוחות

08 ביוני 2012 | מאת

הוא חוקר מחשבת ישראל אבל סולד מדת; אתאיסט שמתגעגע לאלוהים; ומשתמש בכתיבה פוליטית מאוד כדי לספק בריחה מהמציאות. חגי דגן, כותב "שדים ברחוב אגריפס", מוכיח שמסתירות רבות יכולה להיווצר ספרות טובה. "פרוזה של תאים משפחתיים ומערכות יחסים? אותי זה משעמם", הוא אומר.

דם כחול לבן

15 באפריל 2012 | מאת

ב-98' היא עוד סירבה להצעה ללכת בסוכות ל"אייקון", משום שהרעיון של כנס מדע בדיוני נשמע לה משעמם. היום כבר אי אפשר לתאר את סצנת החובבים בארץ בלעדיה. ורד טוכרטרמן, סופרת, מתרגמת, וכשאין ברירה גם עורכת, מוציאה כעת גם רומן ערפדים ראשון.

עלמא / רוני אשכול

10 במרץ 2012 | מאת

הוצאת זמורה ביתן, 2012.

פה ושם בארץ ישראל

18 בדצמבר 2011 | מאת

לרגל צאת ספרו השלישי, יואב אבני מספר על כתיבה, על זרות ועל היסטוריה חלופית. ראיון מיוחד עם מחבר "הרצל אמר".

ג'וליאן קומסטוק / רוברט צ'רלס וילסון

08 באוקטובר 2011 | מאת

ביקורת חברתית, דיסטופיה, וגיבור אתאיסט באמריקה עתידית פונדמנטליסטית – בספרו החדש של רוברט צ'רלס וילסון.

בריגדות הרפאים / ג'ון סקאלזי

03 בספטמבר 2011 | מאת

"מלחמת האדם הזקן" סיפק מדע בדיוני קליל מהסוג הישן והטוב. האם ספרו השני של סקאלזי עומד ברף שהציב קודמו.