הספרות הספקולטיבית שואבת השראה ממקורות רבים: מדע, מיתוסים, היסטוריה, פילוסופיה ועוד כהנה וכהנה. רבות מהיצירות הטובות ביותר בתחומנו מתבססות על מקורות קיימים ומשליכות מהם על מציאות זרה ואחרת, שבתורה משקפת את ההווה ואת העבר שלנו. הדוגמאות לכך רבות. רוברט היינליין, למשל, שאל בדרך זו את המהפכה האמריקנית, העביר אותה אל הירח וברא ממנה את אחד מספריו המרתקים ביותר – "עריצה היא הלבנה". בפנטסיה השראה זו מורגשת לא פחות – מיתוסים ואגדות היו אבני הבניין של ספרות הפנטסיה מראשית ימיה, ועל אחת כמה וכמה אחרי טולקין.

כפי שהמדע הבדיוני והפנטסיה שואבים ללא הרף ממיתוסים זרים ומהתרבות הגלובלית, כך הם יכולים למצוא את מקורות ההשראה גם בתקופות הפריחה של התרבות היהודית בעבר, דוגמת תור הזהב בספרד. אבן-עזרא, רבי יהודה הלוי, שמואל הנגיד, אבן-גבירול, ועוד רבים אחרים יצרו בימי הביניים מאגר אדיר של שירה עברית עשירה בדימויים, ברעיונות, כמו גם פילוסופיה והגות. יצירותיהם כוללות שירי קודש, שירי חול, מכתמים, חידות, שירי יין, אהבה, רעות והרבה מאוד פיוטיות והשראה.

בחודש ינואר 2006 פנינו לכותבי המדע הבדיוני והפנטסיה בארץ והצענו להם פרויקט חדש. "קחו", אמרנו להם, "שיר, בית או אפילו שורה משירת תור הזהב וכתבו בהשראתם סיפור. אין, כמובן, חובה להיצמד ל"עלילת" השיר. די באנלוגיה כלשהי שתיוולד מתוך השיר שבו בחרתם".