All Seated on the Ground / קוני ויליס

All Seated on the Ground הוא קומדיה פרי עטה של קוני ויליס, אחת מסופרות המדע הבדיוני המוערכות ביותר (עשרה פרסי הוגו בספירה האחרונה), ואף זכה בפרס הוגו בקטגוריית הנובלה הטובה ביותר בשנת 2008.

למין האנושי הגיעו אורחים. האלטאיירים טיילו השד יודע כמה שנות אור על מנת לנחות על כדור הארץ ולהתחיל לשלוח בנו מבטים מזרי אימה, משל היינו תקועים בליל סדר נצחי. אחרי הנחיתה בדנוור, החייזרים יוצאים כל יום מספינת החלל שלהם, עומדים במקומם, נועצים מבטים זועפים ומחכים. הם מתעלמים מדיפלומטים, מפוליטיקאים, ממדענים, מכמרים וממזג האוויר.

המין האנושי, בחוכמתו האינסופית, מתמודד עם הבעיה בדרך הרגילה והמוכרת – הוא מקים ועדות.

מג ייטס, עיתונאית שכתבה כמה טורים הומוריסטיים על חייזרים, מוצאת עצמה מגויסת לאחת מהן. מג אינה יודעת רבות על החייזרים. יותר מכל הם מזכירים לה את דודתה ג'ודית, שנהגה לבוא לביתם כשהיא חמושה בחליפה, בכובע, בכפפות לבנות ובמבט זועף. בשלב שבו היא מצטרפת לוועדה, חבריה כבר שרויים במצב דומה לזה שבו היתה שרויה אמה של מג בביקוריה של הדודה ג'ודית – יאוש כבד. אלה מהם שעדיין מסוגלים לסבול את המבט, מלווים את האלטאיירים לטיולים בעיר, בגן החיות ובכל מקום אחר שעולה על דעתם. אך דבר מכל מעשיהם לא עוזר, והאלטאיירים ממשיכים לזעוף.

ואז, לקראת חג המולד, קורה הנס – במהלך סיור בקניון זה או אחר, האלטאיירים מתיישבים. מג וקלווין, מנהל המקהלה שבאה לשיר בקניון לכבוד חג המולד, הם היחידים שמבחינים שהאלטאיירים התיישבו בדיוק כאשר המקהלה שרה את שיר חג המולד All Seated on the Ground. אך ראש הוועדה, שעסוק מדי באיסוף דגימות צבע מקיר הקניון, מסרב להקשיב להם. וכך מוטל על מג וקלווין למצוא מה בדיוק היה הדבר שגרם לאלטאיירים להתיישב, והאם יש לכך קשר למזמורי חג המולד? את כל זה עליהם לעשות לפני שהאלטאיירים יתייאשו וילכו לדרכם.

המצב מסתבך עוד יותר כאשר מתברר שהאלטאיירים מצייתים למזמורי החג באופן מילולי לחלוטין. לכאורה אין בכך כל בעיה, אך המזמורים הרבה פחות תמימים משנהוג לחשוב; חלקם מזכירים דימום, גסיסה וטבח תינוקות.

אחרי שלל טעויות ומזמורים, התעלומה נפתרת, האלטאיירים נשארים, והכל מסתדר – למעט המבט שאינו מרפה מפניהם של האלטאיירים.

מאז 1986 ויליס נוהגת לכתוב כמעט כל שנה סיפור חג מולד עבור כתב העת אסימוב'ס. חלק מהסיפורים אף קובצו בספר Miracle and other Christmas stories. סיפורי חג המולד שלה עוסקים ברובם בהווי חג המולד בימינו – קניות, מתנות וארוחות משפחתיות עם טוויסט פנטסטי/מד"בי. בדרך כלל הסיפורים משלבים מוטיבים מספרים ומסרטים קלאסיים של חג המולד. ב-Adaptation, לדוגמה, אב גרוש מבלה את ערב חג המולד עם הרוחות מסיפורו של דיקנס. בA Christmas Carol ובInn– מרים ההרה ויוסף מוצאים את דרכם לכנסיה מודרנית בדיוק לפני החג. גם Seated מתרחש לקראת חג מולד מודרני, והוא גדוש בשמות של מזמורי חג קלאסיים.

הפעם מתרחש הסיפור במגרשה הביתי של ויליס, תושבת קולורדו ששרה במקהלה. המבנה שלו לקוח מאותה תבנית שניצלה שוב ושוב בסיפורים קודמים, כמו Newsletter וInside Job. בכולם הגיבורה או הגיבור נדרשים לפתור תעלומה, שהדרך לפתרונה רצופה טעויות קומיות ואנשים טורדניים. במקרה הנוכחי, מדובר בראש הוועדה ובכומר חבר הוועדה, המשוכנע שעניינם של האלטייארים במזמורים נולד מרצון עז מצדם להיוולד מחדש. אליהם נלווים, כרגיל, משוגעי הניו-אייג', המתגלמים הפעם בדמותו של מומחה לריחות. כמו כן חוזר כאן נושא שויליס עוסקת בו לעתים מזומנות בספריה ובסיפוריה – קשיי תקשורת, המתגלמים כאן בכשלים בתקשורת הבין-אישית ובעיקר בחוסר הקשבה.

לרוע המזל, הסיפור אינו מציע הרבה מעבר לסיפור מבדר הכתוב במיומנות. אם זה הסיפור הראשון של וויליס שתקראו, סביר להניח שהוא יבדר אתכם למדי. אם כבר קראתם את ספריה ההומוריסטיים, דוגמת מלבד הכלב והמשכוכית, יתכן שתצפה לכם אכזבה. הסיפור מעורר תחושה של חומר ממוחזר ולעוס, שכבר בוצע ביתר הצלחה ביצירותיה הקודמות.

בעיה נוספת שהופיעה כבר בספרה הקודם מעבר וחוזרת על עצמה גם כאן, היא מחסור ביד עורך נאמנה שתניף גרזן ותקצר את היצירה במידה משמעותית.

Seated אמנם זכה בפרס הוגו, אולם נראה כי זכיה זו מעידה בעיקר על מעמדה האיתן של ויליס בקרב חובבי הז'אנר, כמו גם על העובדה שהפרס חולק בקולורדו, ולאו דווקא על ערכו הספרותי.

---

החלק הראשון של הסיפורקוני ויליס – ראיון

ספר היום הדין – ביקורת

מלבד הכלב – ביקורת

מעבר – פרק לדוגמה