מלחמת הז'אנרים – מדע בדיוני "קשה" ו"רך"
רבים מהויכוחים בין חובבי הז'אנר נוגעים ביסודו של דבר בהגדרות. האם ההגדרות בהן אנו משתמשים מועילות למישהו?
אחת התופעות המוכרות לכל מי שמשוטט באופן קבוע בפורומי המדע הבדיוני והפנטסיה מתאפיינת בתרחיש הבא: דיון מתחיל על ספר כלשהו, בדרך כלל מהשנים האחרונות. בשלב מסוים מישהו מאנשי הפורום מצהיר שהספר אולי טוב, או שמא לא טוב, או מה שלא יהיה, אבל הוא לא "מדע בדיוני אמיתי". לחלופין, בתוך דיון כלשהו על מדע בדיוני צץ אחד הכותבים ומכריז על סלידתו מן המדע הבדיוני החדש, וביסוד הטענה עומדת התחושה שמדע בדיוני "אמיתי" צריך לעסוק בטכנולוגיה ובספקולציות מדעיות – כלומר, מתחום מדעי הטבע – בלבד. כותבים אחרים בפורום נזעקים להגן על חיבתם למדע בדיוני חברתי ועד מהרה מתחיל ויכוח על השאלה מהו מדע בדיוני, ודיון זה מגיע בסופו של דבר תמיד לאותן קלישאות שדובריהן חזרו עליהן פעמים רבות בדיונים שעסקו באותו נושא בדיוק. מי כמוני יודע – גם אני עושה בדיוק את אותו דבר.
יש כמה סיבות לחוסר התוחלת של הוויכוחים האלה. אחת מהן היא, כמובן, שמדובר בשאלה של טעם. השניה היא בעיה בהגדרות. שני המחנות מדברים בשפה שונה. אינני מתיימר להציע כאן נוסחה מכריעה לפתרון אי ההבנה בין הצדדים, ואפילו לא לספק טרמינולוגיה משותפת. כוונתי העיקרית במאמר זה היא להבהיר את אחת העמדות בוויכוח זה. לשם כך, מוטב לפתוח את הדיון ביסודות ולשאול מהו בכלל ז'אנר.
אם כך, מהו ז'אנר? האם מדובר בבלוק סגור של אפיונים המשותפים לכל היצירות הנכללות תחת כנפיו, או שמא ניתן לאמץ הגדרה פתוחה יותר? "ויקיפדיה" מגדירה ז'אנר ספרותי כך: "קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים אחרים". קבוצות אלה ניתן לחלק גם לחלוקות משנה. המדע הבדיוני, למשל, מוגדר שם כז'אנר בתוך ז'אנר הרומן, השייך בתורו לז'אנר הפרוזה.
חלוקה זו קצת רחבה מדי לענייננו. אחרי הכל, רובנו מתייחסים אל הפרוזה ואל הרומן כאל שדות רחבים וכמעט מובנים מאליהם, ורק לחלוקות המשנה שבתוכם אנו מתייחסים כאל ז'אנרים העומדים בפני עצמם: קומדיה, סאטירה, רומן בלשי, מדע בדיוני וכיוצא באלה. הגדרה מועילה יותר ניתן למצוא באותו מקור תחת הערך ז'אנרולוגיה. ז'אנר, על פי ההגדרה המובאת כאן, הוא "הכללה אבסטרקטית של אלמנטים החוזרים בשתי יצירות או יותר". מיד לאחר מכן המאמר מסייג את ההגדרה ומוסיף שיצירות השייכות לז'אנר מסוים אינן חייבות לכלול את כל מרכיביו, ושיצירה יכולה להיות שייכת לכמה ז'אנרים במקביל. כמו כן יש לציין שהגדרת הז'אנר, בהיותה הכללה אנושית, אינה דבר קבוע, אלא משתנה עם השנים בהתאם להתפתחויות שקרו ביצירות עצמן, בהגדרות המקובלות ואפילו באופנות.
ז'אנרים הם אוסף אבני בניין שמסייעות לבניית סיפור ולאפיונו. ספר יכול להיצמד במדויק לתבנית שנוצרה לפני כן, לאמץ חלקים מתוכה, לערב כמה ז'אנרים ואפילו לסרב לחלוטין לכל הגדרה ולנסות ליצור משהו חדש. מכל בחירה שכזאת יכולים להיווצר ספרים גרועים או טובים, אבל רבות מהיצירות המקוריות והטובות באמת (לפחות בעיני) הן אלה שלא צמצמו עצמן לכללי הז'אנרים הקיימים וניסו ליצור משהו אחר. אם מסתכלים, למשל, על ספרים כמו הקיבריאדה או כנפי לילה, קשה מאוד לקבוע מה הם בעצם. בשניהם יש מרכיבים של מדע בדיוני, מרכיבים אחדים של פנטסיה ולאלה נוסף משהו אחר, שאני, לפחות, לא הצלחתי עד כה להגדיר. שניהם גם ספרים נפלאים שכתובים בצורה מבריקה ובסגנון ייחודי.
ז'אנר אינו הגדרה דיכוטומית של כן או לא, אלא אוסף של אבני בניין המשותפות לרוב היצירות שנכללות תחת השם המשותף. ספרים יכולים להשתייך באופן מלא או כמעט מלא לז'אנר כאשר רוב המרכיבים שלו נמצאים בהם, או להסתפק בשמירת זיקה אליו בצד כלים מתחומים אחרים. הז'אנר עצמו יכול להתפלג לקבוצות משנה בעלות הגדרות ממוקדות יותר (כפי שקורה בחלוקה של המדע הבדיוני לתת סוגים) והספרים שנכתבים יכולים לחפוף לכמה ז'אנרים, להרחיב את גבולות אלה שהיו קיימים לפני כן ואף לצאת ולשבור מסגרות שנראות לסופר שמרניות ומיותרות מדי. הבחירה של סופר אינה רק אם לכתוב בז'אנר מסוים (למשל מדע בדיוני) או לא. הוא יכול לבחור בין אילו סוגים לחבר, מה מהמרכיבים לאמץ מתוך הז'אנרים הקיימים, אילו לשנות, עד כמה לאמץ את ה"נוסחה" הקיימת ואיפה לחרוג ממנה. אפילו בתוך הז'אנר עצמו, גם אם לא חורגים כלל מגבולותיו המקובלים ומהנורמות הנהוגות בו, תמיד יהיה מרחב תמרון. הז'אנרים נותנים לכותב (כמו גם לקורא) כלים, אבל רצוי לא להתייחס אליהם כאל אורים ותומים ולזכור תמיד שאלה רק קטגוריות שרירותיות שקיימות מסיבות מסוימות ולמען צרכים מסוימים.
לפיכך, הז'אנרים הם קטגוריות שרירותיות שבאמצעותן מאפיינים את המשותף לטקסטים שונים. הקטגוריות האלה נוצרות בדיעבד ובכפוף לצרכיו של המגדיר. ההגדרה מפנה את הקוראים ליצירות שעשויות לקלוע לטעמם, ומובילה אותם למצוא זוויות מעניינות בפענוח היצירות וליצור מונחים משותפים לדיון על יצירות בעלות מאפיינים דומים. אנשים שונים אינם חייבים לאמץ הגדרות זהות לז'אנרים שאליהם הם מתייחסים, אבל דמיון בסיסי חייב להתקיים כדי שאפשר יהיה לקיים דיון.
ז'אנר הוא מקור ליצירת ציפיות. אדם שרואה את הכותרת "מדע בדיוני" יצפה למצוא אוסף של קונבנציות מקובלות, שיכללו, בין השאר, חשיבה ספקולטיבית ("מה יהיה אם?"), כתיבה לא ריאליסטית ועוד. אדם שהתרגל לראות בעיסוק במדעי הטבע ובטכנולוגיה מרכיב חיוני של המדע הבדיוני ינחל בהכרח מפח נפש כשיגלה ספר עם הכותרת המוכרת לו, שמתמקד, למשל, במסע פסיכולוגי בנפש האדם. זה לא מה שהבטיחו לו על הכריכה. הונאה! לפעמים הפער בין הציפיות לבין המציאות יהיה חמור עד כדי כך שימנע מהקורא המרומה להבין את היצירה, שכן הוא יחפש בה דברים שלא קיימים ואולי גם ימצא אותם במקום בו אינם קיימים כלל, או שמקומם ביצירה שולי בלבד, והם יראו לו מסורסים ומעוותים.
הגדרתו של ספר כמדע בדיוני, או כשייך לז'אנר אחר, אינה מחייבת שיכלול את כל אבני הבניין של הז'אנר, ולמעשה רק ספרים מעטים, אם בכלל, אכן עונים במדויק להגדרה כלשהי. מדע בדיוני הוא שם כללי לעשרות ז'אנרים ספציפיים וכולל למעשה כמעט כל סוג של פרוזה שעוסקת בשאלות מדעיות, במחשבה על העתיד ובשאלות פילוסופיות מסוימות, כגון הבנת האחר דרך העיסוק בקשרי האנושות עם גזעים זרים. הגרעין הקשה של ז'אנרים אלה הוא תת הז'אנר הקרוי מדע בדיוני קשה או קלאסי, אשר ממוקד בפתרונות לשאלות שמקורן במדעי הטבע או בהשלכות של טכנולוגיות חדשות על האנושות.
מקומו המרכזי של המדע הבדיוני הקשה בתפישת הז'אנר אינו מקרי. זה בדיוק מה שראו לנגד עיניהם האנשים שהגדירו את המדע הבדיוני בתחילתו – הוגו גרנסבק, ג'ון קמפבל ואחרים – בשנות הארבעים של המאה העשרים. אבל השנים חלפו, וכיום המדע הבדיוני הקשה אינו פועל בחלל ריק אלא הפך לחלק אחד, לא מרכזי, בז'אנר בעל הגדרה רחבה יותר שהטמיע אותו בתוכו וגזל ממנו את הבלעדיות על השם "מדע בדיוני". מרכיבים מסוימים מהז'אנר המקורי ממשיכים להתקיים בכל הז'אנרים הנוספים החוסים תחת השם הכללי הזה (מדע בדיוני חברתי, פוליטי, דיסטופיות, אופרות חלל…), אך מרכיבים אחרים נוספים אליהם ואילו אחרים נגרעים.
כאן טמון שורש הוויכוח בין אוהבי המדע הבדיוני הקשה וה"רך". עבור רבים, אנשים שגדלו על הקלאסיקות הישנות, מה שמשך אותם אל התחום היה מרכיב כלשהו המצוי רק, או בעיקר, במדע הבדיוני הקשה. כשהז'אנר התפתח והתרחב הם החלו לחוש ש"גנבו להם את הז'אנר". מאידך, מכאן גם נובעת בעיה מהותית בטרמינולוגיה. היות שהמדע הבדיוני הקשה היה "מקור" הז'אנר, הגדרות רבות בתחום מתייחסות אליו. השם "מדע בדיוני רך" נולד כתגובה לז'אנר ה"קשה", אך מדובר בשם מטעה, ואפילו שגוי. מטעה, מכיוון שלא מדובר בהכרח ברצף הנע בין "קשה" ו"רך", אלא בתת ז'אנרים נפרדים השונים זה מזה בכמה נקודות מהותיות. אחרי הכל, אין משמעות לשם כמו "מדע בדיוני בינוני".
בשונה מהמדע הבדיוני הקשה, המדע הבדיוני הרך אינו מגביל עצמו לסוגיות טכנולוגיות מובהקות אלא מעביר את נקודת המוקד שלו לעיסוק בסוגיות חברתיות ובשאלות קטנות יותר ואנושיות. המרכיבים שהיו העיקר במדע הבדיוני הקשה הפכו באוסף הז'אנרים הקרויים "מדע בדיוני רך" להיות רקע לעלילות שעוסקות בנושאים שאינם בהכרח טכנולוגיים, ושנדונים בחלקם גם בספרות "הזרם המרכזי". ככלל, בספרות ה"רכה" יש התמקדות רבה יותר בצד הספרותי ובבניית עלילה מורכבת ודמויות בעלות עומק פסיכולוגי, גם על חשבון עומק ההסברים לתופעות הטכנולוגיות והמדעיות שעליהן מתבסס הספר. מאידך, הז'אנר ה"רך" מאפשר לעתים לדון בסוגיות מרתקות שאינן מתאימות בהכרח לכתיבה ה"קשה".
מה כל זה משאיר לנו? ז'אנר ששינה את הגדרתו והתפצל. אם בשנות הארבעים התייחס השם "מדע בדיוני" לדבר אחד בלבד, כיום מדובר באוסף של סוגות ספרותיות מגוונות שהמאחד אותן הוא הממד הספקולטיבי. הגדרתו המקורית של המדע הבדיוני, זו שבה דגלו מייסדי הז'אנר, נדדה עם השנים והפכה להגדרתו של ז'אנר אחד מני רבים בתוך ז'אנר רחב יותר הקרוי באותו שם. לצד הז'אנר המקורי צמחו ז'אנרים רבים נוספים בעלי אפיונים מגוונים. הרשימה ארוכה, ואת השורשים של חלקם ניתן לאתר שנים רבות לפני שהוגדר לראשונה המדע הבדיוני כז'אנר.
רשימה חלקית מאוד של ז'אנרים החוסים תחת השם הכללי "מדע בדיוני" תכלול, בין השאר, את המדע הבדיוני החברתי והפוליטי, מדע בדיוני מלחמתי, אופרות חלל, מותחנים עתידניים, סייברפאנק, דיסטופיות ואוטופיות, היסטוריה חלופית, ספרי בלשים בחלל, רומן רומנטי בחלל, שלל הכלאות בין מדע בדיוני לבין ז'אנרים פנטסטיים אחרים ועוד כהנה וכהנה. מה משותף לכולם? קרוב לוודאי ששום דבר, אבל דברים רבים יהיו משותפים לרבים מהם. חלקם הגדול, אם כי לא כולם, יעבירו את העלילה לעתיד או למציאות חלופית השונה באופן מהותי מהעולם המוכר לנו. רבים מהם, קרוב לוודאי שרובם הגדול, ישתמשו בספקולציות מדעיות, מתחום מדעי הטבע או החברה, אם כי בחלקם הגדול הספקולציה הזו לא תהיה המנוע העיקרי או הבלעדי של העלילה. ברבים מהם, אם כי לא בכולם, תהיה חבויה ההנחה שמוטב לבחון את המציאות בכלים רציונליים ומדעיים, ולצדה שלילה של החשיבה המיסטית. חלקם יביטו אל העתיד בתקווה ויספקו לקוראיהם הבטחה סמויה שהטכנולוגיה והחשיבה המדעית יוכלו בבוא היום לפתור רבות מבעיות האנושות. ברבים מהם, אם כי לא בכולם, העלילה תהיה בנויה כחידה שהפתרון לה נובע מהרעיון המד"בי של הסיפור. רבים מהם ישאלו שאלות על טבע האדם או החברה האנושית. רבים פשוט ישאלו שאלות.
בתחילת המאמר עלתה השאלה "מהו מדע בדיוני". תשובתי לשאלה זו ברורה, אם כי בהחלט לא חותכת. מדע בדיוני הוא… הרבה דברים. כל נסיון לכלוא אותו בהגדרה מצומצמת יותר נידון בהכרח לכשלון. יש שיראו בריבוי זה מכשלה. בעיני הוא מבטיח יופי רב, מגוון והתפתחות.
החכמתי.
ובהזדמנות זו, שוב מזל טוב. יופי של עיצוב.
מאמר חכם, אבל קצת יבש.
אמנם יש מד"ב חברתי ומד"ב מדויק, אבל שניהם טובים, הם פשוט עוסקים בתחומים שונים.
אין הכרח שאותם אנשים יהנו מ"גר בארץ נוכרייה" ומ"עולם טבעת".
יש כמובן גם ספרי ביניים, דוגמת "עריצה היא הלבנה" או אסימוב.
מדע בדיוני הוא מדע בדיוני כל השאר הז'אנרים הם סיפורת בדיונית אך אינם יכולים להתהדר במילה מדע אם אינם עוסקים במדע.