נחש חלומות / ואנדה נ' מקאינטייר
ישן? נוטה לקלישאות? למי אכפת כל עוד חזרה לנו תחושת הפליאה?
"נחש חלומות", עמד היטב במבחן הזמן, אך יצא חבול מן העבר השני. הכתיבה פשוט אינה עומדת בדרישות שלהן התרגלנו כיום. בין הבעיות ניתן לציין מחסור חמור בתיאורים, בעיות בבניית היחסים בין הדמויות ושפע של קלישאות. כל הגברים יפי תואר, כל הנשים חזקות, והילדה המכוערת עוברת התעללות מינית, כמובן.
עם זאת, העלילה עצמה נהדרת והספר מגלם את הדברים היפים של המדע הבדיוני הרך. גיבורת הספר, סנייק, היא נושאת מרפא בעולם כמעט נטוש. היא חוצה את המדבר כדי לחסן את השבטים הנודדים, ובמהלך מסעה נחשפת לתרבויות שונות משתיארה לעצמה.
בעולם שמקינטאייר בונה, בני האדם זוחלים על קליפת הכדור ומנסים להתקיים בעולם שבור, מפורר בשרידיה של מלחמה גרעינית שהפכו את רובו למכתשים ממיתים. עיר אחת צוברת בה את כלל הידע שנותר ומסרבת לחלוק אותו עם הברברים. יש גם רמזים לעולמות אחרים: סנייק מזכירה מפעם לפעם את ה"על-עולמיים", בלי להסביר לקורא במה מדובר.
את הספר מתחילה סנייק כנושאת מרפא בעלת שלושה נחשים. שניים מהם מיועדים לרפא בעזרת ארסם והשלישי הוא נחש חלומות. נחשי חלומות הם נחשים מסוג נדיר במיוחד שהגיע מעולם אחר. העל-עולמיים מסרבים לתת לנושאי המרפא נחשים נוספים, והם עצמם לא מצליחים לשבטם או להרבות אותם. סנייק היא הראשונה מזה שנים שהצליחה לשבט נחשי חלומות – אחד מהם היא שמרה לעצמה ואת היתר חילקה בין אחיה, שכן לא ניתן להיות נושא מרפא בלי נחש חלומות.
תפקידם המהותי של נחשי החלומות מתברר רק אחרי שנחשהּ של סנייק נקטל על ידי שבט זועם והיא יוצאת למסע כדי להשיג נחש חדש מהעל-עולמיים. במהלך מסעה עוברת סנייק תהליך עמוק של שינוי. מאדם גאה וחדור אידאלים היא הופכת לנוודת בעלת אינסטינקטים חזקים ביותר, מתרככת ולומדת להקשיב לקולה הפנימי. את אותו מסע עוברת גם הדמות הגברית הראשית בספר, חבר בשבט שקטל את נחש החלומות שלה. מבחינה הזו הספר שוויוני מאד.
התפאורה בספר מענינת מאוד. למרות הטכניקה הלוקה בחסר, לא פעם אנו נתקלים בתמונות מרתקות שנדיר למצאם בספרים. תיאור הכיפה המנותצת ששבבי עולם חיצוני ברחו ממנה וטימאו את האדמה הסובבת אותה מזכיר במידה רבה את תיאור האזור הסובב את "השטח" ב"פיקניק בשולי הדרך". גם כאן ניכרת זרותם האיומה של הדברים הנוטפים מן הכיפה, החל בעשבים שוטים שיכולים לכבוש כל שדה ואבן, וכלה בצמחים בשרניים טורפים.
היות שהספר מתרחש בעולם שעבר מלחמה גרעינית ותרבותו הטכנולוגית קרסה, חלקים ממנו מזכירים באופיים סיפור פנטסיה. המדע הקיים בו כה נשגב מבינתה של הדמות הראשית, עד כי היא מתייחסת אליו כקסם.
מאותה סיבה, הספר עתיר מסתורין ומעורר שוב ושוב את התחושה שמעבר לפינה מחכה עוד תגלית מדהימה. מקאינטייר מצליחה לעשות מה שסופרים רבים כושלים בו – היא מצליחה להעביר את מאורעות העולם "דרך חור המנעול" בלי לגרום לקורא תסכול. המעט שאליו נחשפים במהלך הקריאה רק מגביר את תחושת הפליאה. לראשונה מזה ספרים רבים, התחושה הזו גרמה לי לחזור עם סיום הספר אל הדף הראשון ולהתחיל לקרוא אותו מהתחלה.
ואחרי הכל, זה מה שמדע בדיוני טוב צריך לעשות – יותר מדמויות, עלילה ותיאורים. הוא צריך לשמר את תחושת הפליאה אצל הקורא ולעורר את דמיונו, בזה הספר מצטיין.
קראתי את הספר לפני שנים והוא עדיין חרוט בזכרוני. רגע הגילוי של, איך נוצרים נחשי חלומות חדשים היה יפה בעיני, שאני ממש זוכרת את הפרט הזה. הייתי קוראת אותו שוב אילו היה תחת ידי, אך אז עדיין הייתי משאילה ספרים בספריה.
ספר נפלא. לא זוכרת אפילו כמה פעמים כבר קראתי אותו – במשך די הרבה שנים הוא היה ספר המד"ב האהוב עלי ביותר.
בניגוד לקרן, לי לא חסרו תיאורים כלל, והאמת היא שגם הקלישאות כמעט לא מפריעות לי. אולי מפני שקראתי אותו לראשונה כשהייתי בגיל ההתבגרות, ואולי מפני שפשוט שאר הקסם בספר ממסך את זה לחלוטין. אחרי הכל, במציאות הירואית וקסומה כמו זו שמתוארת בספר, אפשר לצפות למידה מסוימת של דמויות קלישאיות/סטראוטיפיות/ארכיטיפיות או כל שם אחר שתבחרו לתת לזה בהתאם למידת הנדיבות השורה עליכם. זה יושב טוב בתוך התפאורה הכללית.
יש רק נקודה אחת שאני חולק עליך.
סנייק היא מדענית, ההכשרה שלה היא של מדענית והיא מתייחסת אל עצמה כאל כזו. (שימוש במיקרוסקופ, ידיעה על גנטיקה ועוד).
היא *יודעת* שהעל עולמיים הם לא קוסמים. היא יודעת שיש להם מדע מתקדם. היא מתוסכלת כמדענית מחוסר הנגישות לידע הזה.
הי,
קודם כל – תודה. זה היה אחד מהספרים שגרמו לי הכי הרבה אושר לאחרונה, כולל זעקות בסגנון "איך לא קראתי את זה עד היום?"
בוג'י- אני מסיכמה שזה יושב טוב בתפאורה הכללית, אבל לי זה עדיין מציק.
ארן – היא אכן יודעת שמדובר במדע שנמצא מחוץ לתחום הידע שלה, אבל החל מרמה מסוימת היא מסתכלת עליו כמו על קסם. לא מהבחינה הפנטסטית של הדברים שנגלים לעיניה, אלא מהבחינה של – מדובר בטכנולוגיה שהיא לעולם לא תצליח להשיג, והיא (או, ככה לפחות הרגשתי) מוותרת על הנסיון להשיג אותו החל משלב מסוים. (לא, אין צורך לצטט את ארתור סי קלארק).
קודם כל תודה על ההמלצה על הספר דילגתי עליו כמה פעמים בסיפריה ואחרי הביקורת לקחתי את הספר ובהחלט נהניתי מימנו.
לדעתי כל עוד לא הייתה שואה אטומית הספר רלוונתי מבחינת זה שהוא מתאר מציעות שעדיין לא קיימת. בנוסף לכך הצד החזק של הספר כמו שאמרת הוא בהעברת מבט על העולם כך שלא ממש הפריע לי הקלישאות ויחסי האנשים מבחינה האנושית
הי שלומי,
אני שמחה שההמלצה גרמה לך לקרוא את הספר. זוהי בדיוק המטרה שלה.
קראתי את הספר לפני שנים,היום סיפרתי עליו לנכדתי,מישהו יודע היכן ניתן להשיגו?