מאג'יפור / רוברט סילברברג
מאת רן בר-זיק
Lord Valentine's Castle,
Valentine Pontifex,
Majipoor’s Chronicles
רוברט סילברברג הוא אחד מסופרי המדע הבדיוני הפורים, המוכרים והאהובים ביותר. רבים מספריו תורגמו לעברית והוא פופולרי למדי בקרב קוראי הז'אנר. אך סילברברג שונה מסופרים אחרים: בניגוד למדע-הבדיוני הקלאסי, המתמקד בפרטים טכניים ובראייה העתידנית (כמו ספריהם של ארתור סי קלארק, לארי ניבן ודיוויד ברין), סילברברג הוא יותר פנטסטי באופיו. הוא בורא עולמות חדשים בהרף עין ומקדיש מחשבה מועטה למוגבלויות הפיסיות של עולמותיו, או לאפשרות שהעתיד שהוא מצייר בספריו אכן יתממש. כך, בספרו המפורסם "כנפי לילה" הוא מתאר עולם פנטסטי לחלוטין, למרות שלכאורה מדובר בספרי מדע בדיוני. בספרים כמו "גלגמש המלך" ו-"ספר הגולגולת", סילברברג כבר גולש לחלוטין לתחום הפנטסיה. סידרת מאג'יפור, המונה נכון לעכשיו שישה ספרים, היא פנטסיה טהורה ואף נכללה באוסף סיפורי הפנטסיה "אגדות" שסילברברג ערך.
מאג'יפור הוא שמה של פלנטה אדירת מימדים, בני האדם נחתו עליה לפני 14,000 שנים ולאחר שכבשו אותה מיושביה המקוריים (הלא הם המטמורפים – משני הצורה) הזמינו גזעים אחרים להתיישב עליה. מאג'יפור 'היום' היא כוכב עשיר מבחינה תרבותית: גזעים רבים חיים בהרמוניה עם בני האדם, אך עני מבחינת משאבים וטכנולוגיה. העולם של מאג'יפור דומה מאד לעולם שסילברברג צייר בספרו המופתי "כנפי לילה": עולם נידח שעשיר בתרבות ובמסורת אך דל במשאבים וטכנולוגיות ברמות שונות משמשות בו בערבוביה. כך, אנו רואים טכנולוגיות עיליות כמו שליטה על מזג האוויר ורחפות המתקיימות יחד עם טכנולוגיות חקלאיות של ימי הביניים. בניגוד לארץ של "כנפי לילה" השרויה בניוון ומתדרדרת ככל שהזמן עובר, העולם של מאג'יפור הוא אופטימי ומלא שמחה, ומתקדם לעבר עתיד טוב יותר. בשני העולמות העבר הוא מפואר יותר או 'טכנולוגי' יותר מהעתיד, אך מאג'יפור מתקדם, בעוד הארץ של 'כנפי לילה' נסוג לאחור.
הדמיון בין שתי היצירות ניכר מאד, וניתן לומר שלפחות על פי הרושם הכללי מאג'יפור היא הגרסה האופטימית של 'כנפי לילה' המלנכולי; בשניהם מתואר מסע שמאפשר לנו להכיר, דרך עיני הגיבור, את העולם העשיר שסילברברג יצר; אך בעוד שהארץ של 'כנפי לילה' היא קטנה ועצובה, מאג'יפור היא גדולה ושמחה. בשני היצירות הסוף הוא אופטימי כמיטב מסורת הכתיבה האמריקנית, אם כי ב-"כנפי לילה" הוא רב משמעויות ועטוף בדוק של עצב לעומת הפואנטות הסטנדרטיות יחסית של מאג'יפור. 'סטנדרטיות' זו מלווה את כל ספרי מאג'יפור, מה שלא פוגם בהנאה שנשאבת מהם.
בספר הראשון בסדרת מאג'יפור: Lord Valentine’s Castle, מתואר מסעו של ולנטיין, הקורונל (מלך) אשר הודח ואיבד את זכרונו בתעלול שטני. ולנטיין מצטרף ללהקת להטוטנים ואט-אט זוכה בזיכרונו ומתחיל במסע ארוך על פני מאג'יפור להשבת שלטונו. בספר זה מתוארת מאג'יפור: אותה פלנטה פנטסטית אדירת מימדים ומסתורית. סילברברג מכניס את הקורא במהירות אל העולם המדהים והעשיר בפרטים וגם הקורא אשר לא מורגל בפנטסיה יגלגל על לשונו במהרה את המונחים הפנטסטיים המקובלים במאג'יפור כמו קורונל, פונטיפקס ומטמורף. בעצם הספר הראשון הוא מעין מדריך למאג'יפור, שער ראשי אם תרצו.
הספר עצמו הוא ספר הרפתקאות הבנוי בצורה קלאסית וקלישאתית משהו, דבר שלא מפחית את ההנאה העצומה אשר ניתן לשאוב ממנו. למרות שלא מדובר בספר מופת, או ברעיונות חדשניים, סילברברג מצליח לסחוף את הקורא בעלילה פשוטה ובהירה, בסביבה עשירה בפרטים אך לא מסובכת להבנה כלל. מרענן וכיפי מאד.
הספר השני: Valentine Pontifex מתחיל כעשר שנים לאחר סוף הספר הראשון. למרות שלכאורה הקורא אמור להיות בקיא ורגיל בפרטי מאג'יפור, סילברברג מפתיע אותנו מחדש עם עושר דמיונו. מאג'יפור מצליחה להדהים גם את הקורא המתורגל. גם כאן, העלילה היא סטנדרטית למדי וצפויה, ובדיוק כמו בספר הראשון, מהנה מאד וכיפית. למרות שספר זה נופל במעט מהספר הראשון, הוא עדיין מאד מהנה ומומלץ מאד. לא אוכל לספק פרטים נוספים על הספר ללא פגיעה בהנאת הקוראים מן הספר הראשון.
הספר השלישי: Majipoor Chronicles הוא בעצם אסופת סיפורים קצרים המתרחשים בתקופות שונות במאג'יפור. כדרכם של סיפורים קצרים, הם אינם אחידים ברמתם. חלקם טובים מאד ומעוררים מחשבה רבה וחלקם בינוניים ברמתם. אך עלילתם היא לא סטנדרטית כלל ובניגוד לשני הספרים הקודמים סילברברג מנסה ליצור משהו יותר מאשר ספר הרפתקאות פנטסטי ומהנה, לעיתים הוא מצליח ולעיתים הוא נכשל, רוב הסיפורים מהנים ומעניינים לקריאה.
ניתן לדמות את סדרת מאג'יפור ל-"הארי פוטר", מהנים מאד ללא כל ספק, נעימים ומעניינים לקריאה והקורא יוצא בהרגשה שבילה את זמנו היטב. אך הערך התרבותי המוסף שלהם נמוך. בניגוד ל-"הארי פוטר", סילברברג לא מתיימר ליצור את יצירת המאה, אלא ספרים קלילים, מרתקים וטובים.
מומלץ, לא רק לאוהבי הז'אנר הפנטסטי.
הערה: בעברית התפרסמו שני "פריקוולים" של מאג'יפור: "קוסמי מאג'יפור" ו"מסע להררי מאג'יפור", בהוצאת עם-עובד. שניהם לא מגיעים לרמה של הסידרה המקורית. להם נוסף לאחרונה "פרסטימיון השליט", אשר פרק ראשון מתוכו אפשר לקרוא ב"בלי פאניקה".
יום חמישי, 01 בינואר 2009 בשעה 21:47 קישור לתגובה
יפה שעשית ביקורת על ספר באנגלית. כל הכבוד ! נשמע ספר טוב מאוד