אוונטורין היא דרקונית צעירה, שלא הגיעה עדיין לגיל שבו מותר לה לשוטט לבד מחוץ למערת המשפחה. כולם מתנשאים מעליה בשל גילה והיא כמהה להוכיח את עצמה ולהפגין עצמאות ויוזמה. חוץ מזה, אצל הדרקונים מקובל שכל אחד מאמץ לעצמו אובססיה משלו, ואוונטורין טרם מצאה את זו שלה.

יום אחד, כשכולם מתעלמים ממנה כרגיל, אוונטורין מוצאת דרך להתחמק מהמערה ולטייל בהרים שמסביב. היא רוצה להביא שלל ציד ולהוכיח את עצמה למשפחתה, ואכן עד מהרה היא נתקלת בבן אדם ומחליטה לטרוף אותו. אבל האדם הזה בדיוק מכין לעצמו משקה שוקולדה בקדרה, והריח כל כך טוב עד שאוונטורין חייבת לטעום קודם מהמעדן. זה הדבר הטוב ביותר שהיא הכניסה אי פעם לפיה. היא מאבדת את הכרתה ומתעוררת כבת אדם, ילדה עם נפש של דרקונית וגוף אנושי, שמצאה את האובססיה שלה – שוקולד!

כל זה קורה בעמודים הראשונים ושאר הספר עוקב אחרי קורותיה של אוונטורין בשעה שהיא מנסה ללמוד איך להסתדר בעולם האנושי בין היצורים שפעם נחשבו בעיניה לאוכל, ולומדת איך להכין את המעדן השוקולדי הנחשק.

אוונטורין מתוארת כדמות אמינה מאוד. היא דרקונית שצריכה להסתגל לגוף אנושי, ללמוד להבין בני אדם ולהצליח להגשים את מטרת חייה החדשה. תוך כדי כך היא לומדת שבני אדם הם יותר מאוכל, רוכשת חברים ומקצוע מכובד. ועם זאת, היא לא שוכחת את משפחתה הדרקונית. כשיגיע הרגע להתייצב מולם, הם כבר לא יזלזלו בה.

"דרקונית עם לב של שוקולד" הוא סיפור התבגרות קלאסי מהסוג שספרות הפנטזיה אוהבת במיוחד: נערה נקרעת מביתה ומחיק משפחתה, המקום היחיד אותו הכירה, יוצאת מאזור הנוחות שלה, וצריכה למצוא לעצמה מקום בעולם הגדול ולהתמודד עם שינויים שחלו בגופה. כמו רוב גיבורי ספרים מסוג זה, אוונטורין היא אישיות יוצאת דופן עם תכונות העולות על אלה של רוב הסובבים אותה, אבל להבדיל מספרים אחרים, הספר הזה מנמק את הבחירה – חלק מתכונות הדרקון נותרו בה גם בגופה החדש. עם זאת, הצלחתה בעולם החדש שאליו היא נקלעה שלא מרצונה לא נובעת מתכונות הדרקון, אלא מהאומץ, הביטחון העצמי והנכונות לעבוד קשה. ואלה תכונות שיש גם לאנושיים מלידה.

הספר ראה אור בעברית בהוצאת עוץ, המתמחה בספרי ילדים ונוער, בתרגומה של נעה שביט. כרגיל בספרי ההוצאה, הספר מתורגם וערוך היטב, והקריאה בו קלה וזורמת. הוא מיועד בעיקר לנוער צעיר, אך גם מבוגרים חובבי הז'אנר ייהנו לקרוא אותו. בעיניים בוגרות הוא נראה לי קצת פשטני מדי והייתי נהנית יותר אילו הייתה לו עלילה סבוכה יותר. אבל עבור גיל היעד הוא מצוין בעיני. ובעיקר, הוא מאוד מאוד שוקולדי.

(הוצאת עוץ, 2019. מאנגלית: נעה שביט. 226 עמודים)