תחנת ווטרשיפ

טרייסי קנפילד לא מרבה לכתוב – מאז 2008 היא פרסמה 13 סיפורים בלבד בכתבי עת מודפסים ומקוונים כגון אנאלוג, Strange Horizons ועוד. סיפורה הנוכחי, שזיכה אותה בפרס "אנליטיקל לבורטורי" לסיפור הטוב ביותר בכתב העת אנאלוג, מציע גרסה מד"בית חביבה ל"גבעת ווטרשיפ".

פעמון הכניסה של התחנה הרפואית הניידת זמזם ואוקאלני יִי פתחה את הדלת בלי להעביר את תצוגת המסך למצלמת החוץ. ברור שזה ארנבון. הלא-ארנבון הקרוב ביותר נמצא בתחנת אאוי, במרחק של שש מאות קילומטר כרגע.

"ארנבון מעד ליד חומת הבוסתן ושבר את קרסולו", אמר המבקר. לא היו מילות ברכה בארנבית.

"כמה רחוק מכאן?"

הארנבון אמר מילה אחת, שכפתור התרגום באזנה של יִי פירש כ"בין שניים לשישה קילומטרים".

"חכה רגע". יִי חטפה את הערכה הרפואית והרכיבה מסכה קלה עם מנשם נייד שהתחבר לחגורתה. האטמוספרה המיוזוטית הייתה מתאימה למדי לנשימה – למרות העודף בפחמן דו-חמצני והמחסור הקל בחמצן – אולם בצעידות ארוכות ונמרצות היא העדיפה לנשום תערובת-ארץ. המסכה הייתה נוחה. עם בקרת הטמפרטורה והלחות היא שכחה לחלוטין שהיא לובשת אותה.

הארנבון קיפץ מעבר לגבעה הכחולה. זה אפילו לא היה ארנבון-גאון, שהיה המיוזוטי היחיד שיִי עדיין סבלה.

מהתבוננות בארנבונים המקובצים על הגבעות הכחולות סביב תחנת העזרה הראשונה, יִי לא יכלה לנחש שהתרחש אירוע חירום. הם ישבו בנחת, הזדווגו במרץ, טיפחו את "אוזניהם", גירשו את ילדיהם הקטנים והעגולים מקרבת חומת האבן ושיחקו במשחק החיקוי. היה זה אחד מאופני הבילוי הבודדים שלא כללו הזדווגות. החוקים היו פשוטים: שני ארנבונים ניצבו זה מול זה וחיקו זה את תנועותיו של זה. יִי סירבה לשחק כבר שישה חודשים.

היא פסעה במהירות על מצע הדשא הקפיצי הכחול – במהלך שנת ארץ על מיוזוטיס היא איבדה את המרכאות המנטליות – והתכופפה מתחת לעצי אוררום עמוסי בולבוסים כתומים: הבוסתן. הארנבונים לא טיפלו באוררום ולא שתלו אותו. הבוסתן נבט מקליפות שהארנבונים השליכו אחריהם כשחיפשו מזון מחוץ לאזורי המרעה, והביאו דברים שמצאו חן בעיניהם.

המיוזוטים – ארנבונים – היו, טכנית, תבוניים, היחידים מסוגם בכוכב הלכת הזה. הם היו "צמחוניים" – האבולוציה במיוזוטיס לא העמידה מעולם הפרדה חדה בין צמח לבעל חיים כבכדור הארץ, אולם המינוח העביר קירוב מדויק של אקולוגיית הארנבונים. כל מה שהארנבונים אכלו היה נייח. הם לא היו ציידים.

והרי הקיר, ערימת אבן מטה לנפול שהארנבונים הקימו על מנת למנוע מאוכלי עשב אחרים כניסה לשטחי המרעה שלהם. יִי ידעה כי הגיעה לזירת האירוע כשהבחינה במעגל ארנבונים כורעים כשפניהם כלפי חוץ. הפצוע יהיה במרכז – מנגנון הגנה מושרש כנגד טורף שנכחד מכבר.

המגנים היו כה צפופים עד כי יִי נאלצה לטפס על ברך כחולת קשקשים מבריקים כדי להגיע למרווח שבין כתפיהם. הארנבון ליטף את הקוקו שלה, אולם לא עשה כל מאמץ לעזור לה או לעצור אותה.

בתנוחת המנוחה הרגילה שלהם, כשהם ישובים על רגליהם האחוריות, הפגינו הארנבונים צללית דמוית ביצה בגובה של שלושה מטרים, לא כולל ה"אוזניים", כרבולת קישוטית מפוצלת שיכלה להוסיף להם עוד חמישים סנטימטר. חריץ בחזה, בין הגפיים הקדמיות, הסתיר את אברי המין. לוְרִית, אחד משני המינים שהיו לארנבונים, היה גם פס לבן או ורוד לאורך גבו ופטמות לבנות קטנות תחת בתי השחי.

יִי נדחקה אל תוך המעגל המגונן ובחנה את החולה שלה.

בני האדם פיתחו את הטיסה במהירות גבוהה ממהירות האור – ולא השתמשו בה מעולם.

הניסוי הראשון בהינע סלומינסקי הוביל להתפרצות מיידית של אופטימיות שבלעה לחלוטין את הקולות שהזהירו מפני כוכבי לכת סלעיים שאף אחד לא יכול לחיות עליהם, האפשרות של היעדר חגורות ון-אלן והחריכה המשתמעת בקרינה קוסמית, המחיר הבלתי אפשרי של התיישבות. ואז הקאירנים יצרו קשר.

יִי הייתה מבוגרת מספיק לקרוא את הכותרות ולהבין את משמעות אותיות הענק וכתבות הצד המלאות שאלות חסרות מענה. היא גם הייתה צעירה מספיק למצוא קורס חובה על ההיסטוריה של הקואליציה מצפה לה כשעלתה לבסוף לתיכון.

הקאירנים עקבו אחר כדור הארץ באמצעות לוויינים נסתרים מצוידים בממשקי-על (או, סביר יותר להניח שחברים אחרים בקואליציית כוכבי הלכת עקבו, ודיווחו לקאירנים כשהינע סלומינסקי התממש – אנשי אבטחה בין-כוכביים שעבדו בתמורה לטכנולוגיה קאירנית כלשהי – היתוך קר, בקרת אקלים, אולי אפילו ממשק העל עצמו).

לקאירנים הייתה טיסה במהירות גבוהה ממהירות האור כבר יותר מחמשת אלפים שנה, והם התייחסו לעצמם כמנהלי החלק הזה של הגלקסיה. זה היה יכול להיות הרבה יותר רע. הם נקטו בגישה של אי-התערבות. הם העריכו הצטרפות של גזעים תבוניים לקואליציית כוכבי-הלכת שלהם (ומה שהקאירנים העריכו, כולם עשו). הם התנגדו למלחמות בין-כוכביות וליחסי ניצול בין גזעים שונים (ואם הקאירנים התנגדו למשהו, אף אחד אפילו לא חלם לעשות אותו). הם חילקו טכנולוגיה בנדיבות. אולם היה מחיר. גזעים מתקדמים היו חייבים לעזור לגזעים פחות מתקדמים מהם להסתגל.

הארנבונים, אפילו בהכללה הרחבה ביותר, לא היו מתקדמים.

יִי זיהתה את הארנבון הפגוע. היא קראה לו הברון פון ארנבון, אם כי היא תצטרך כנראה להתעמק במסד נתוני התרגום כדי לדעת איך זה נשמע בארנבית. אחד מהקרסוליים האחוריים של הברון היה נקוע בוודאות. הברון התפתל בכאב ניכר, אולם יִי לא זיהתה בעיניו המורכבות בדבר פרט לטמטום.

טופר הבוהן של הברון התקפל בחזרה פנימה בתוך המעגל המגונן, כאילו להליכה. יִי הצמידה פד שיכוך כאבים על איבר הנשימה שלו כדי שישאף את הסם, יישרה את הקרסול וקיבעה אותו לסד בתחבושת שתתמוסס עם הזמן. גפיהם האחוריות של הארנבונים היו עותקים מוגדלים של הקדמיות. הטפרים על ארבע הגפיים, שהתפתחו כביכול כדי להתמודד עם מזון, שימשו כבוהן נגדית. ארנבונים נעו בדרך כלל בדילוגים על רגליהם האחוריות. כשתנאי השטח הפכו קשים הם השתמשו בכל הארבע. הם לא סללו דרכים.

הרקמה באזור הפציעה סבלה משפשוף רציני. יִי ניגבה את הדם הארנבי השקוף וכיסתה את הפצע ברצועת עור סינתטי, שפלט מיד נשיפת אוזון והחל להתמזג בעורו הקשקשי של הברון. היא ריססה מקבע על השכבה החיצונית, כדי שהברון לא יגלה כשיתעורר שהוא התמזג גם עם הצד הלא נכון של החבישה.

היא המתינה שהברון יקום וידלג בהססנות על קרסולו המקובע. באטיות מיותרת, מעגל הארנבונים הגיע לבסוף להבנה שאין עוד חבר פצוע לנשק שעליהם להגן עליו ושהם יכולים להתפזר. יִי שירכה את דרכה בחזרה אל תחנת העזרה הראשונה, והניחה לעצמה להרהר כרגיל בתוכניתה חסרת התוחלת לחינוך הארנבונים.

על פי אמות המידה הקאירניות, הארנבונים היו תבוניים. הם השתמשו בשפה ובנו כלים – ליתר דיוק הם בנו קירות אבן מטים לנפול ובעבר הרחוק יצרו כלי נשק. שפתם, כפי שיִי ראתה ממש עכשיו, אפשרה להם להתייחס לדברים רחוקים מהם במרחב ובזמן, הם יכלו לומר ארנבון מעד ליד קיר הבוסתן, אולם היו לשפה נקודות תורפה בחלקים אחרים. בהמון חלקים אחרים.

ליִי היה עדיין עותק ישן של מדריך קסנוביולוגי לשפת הארנבונים. תחילה היא הניחה שזו הייתה בדיחה, כמו הקובץ על "חיי המין של הקאובוטים" (שהיה ריק – הקאובוטים התרבו ברביית-בתולין). הקובץ על הארנבית נועד לספק תובנות על אופן החשיבה המיוזוטי, ולא ממש התאים בתור שיחון. בני אדם לא יכלו לדבר ארנבית – הצלילים לא התאימו למנגנון הדיבור האנושי. המתורגמן האלחוטי הנייד של יִי ייצר עבורה ארנבית.

בארנבית היו שלוש ספרות: אחת, שתיים והרבה. (ביולוגים משועממים בטירוף בתחנות עזרה ראשונה תכנתו לאחרונה למתורגמן לא מעט מילים נרדפות, החל ב"הרבה מ" וכלה ב"מלאנ'תלפים של". יִי העדיפה לא להפעיל את האפשרות, אבל היו … הרבה).

הארנבונים השתמשו היטב בזמנים, בעיקר בעבר ובהווה. (העתיד, לעתים קרובות, היה מעורפל). הם היו לא רעים בתהליכים – האם פעילות הייתה בעיצומה או שמא הסתיימה כבר. הם היו חסרי תקנה בהנחות. הצהרה כמו אילו הייתי רעב הייתי אוכל היו מעבר ליכולתן. זה הקטין מאוד את הסבירות שהתוכנית של יִי, להקמת בית הספר לרפואה הראשון במיזוטיס, תעלה יפה.

הציפוי על קירות התחנה הרפואית נראה עלוב, אולם למתקנים במיזוטיס לא יכלו להיות קירות מתכת בוהקים או אפילו חלונות מבריקים. הארנבונים יזהו את השתקפותם וישחקו במשחק החיקוי עד שיתמוטטו מתשישות.

ואם כבר מדברים על משחק החיקוי, הנה ארנבון-גאון משחק אותו עם ארנבון אחר – הארנבונת פלורה, חשבה יִי. ארנבון-גאון החזיק קליפת אוררום ריקה. פלורה הגיבה למשהו – יִי הייתה רחוקה מדי מהמתורגמן כדי לזהות את המילים, אבל אין ספק שהפסידה באופן שנראה מטומטם אפילו על פי קני מידה ארנביים. פלורה קיפלה את טופר הבוהן שלה והחלה לסטור לארנבון-גאון בפניו. ארנבון-גאון שמט את הקליפה והגן על עיניו.

יִי חשה נקיפת מצפון. היא חיבבה את ארנבון גאון, וכפי שהודתה בפני עצמה גם עודדה אותו כנראה לעקוב אחר מסלולה המעגלי של התחנה הרפואית במרחבי כרי המרעה של הארנבונים. כמו מדענים לעתיד רבים לפניה, גם היא מצאה עצמה בילדותה דחויה בגלל מוחה, או לפחות חשה כך. כאן, הרחק מכדור הארץ ומהאנושות, היא ראתה את אותה תבנית מגוחכת חוזרת על עצמה שוב ושוב.

לבסוף נמאס לפלורה להתעלל בארנבון גאון והיא רצה להזדווג. יִי הבחינה שלפלורה יש אוזניים ארוכות מאוד. וְרִיתים נמשכו מאוד לסטונג ארוכי אוזניים.

במאמץ קל יכולת למפות את שני מיני הארנבונים ל"זכר" ו"נקבה", אבל אף אחד במיוזוטיס לא טרח. סטונג ייצרו ביצים בגופן ווְרִית הפרו אותן. מיד לאחר ההזדווגות הסטונג הטילה את הביצים ומסרה אותן לוְרִית, שנשא את הצאצא בכיס עד לבקיעתו ואז טיפל בו עד שהיה מבוגר מספיק לרעות בכוחות עצמו. ביולוגים מבחוץ התייחסו לסטונג כנקבה, אולם אף בן אנוש לא הצליח להביא עצמו להתייחס לוְרִית כ"זכר" לאחר שחזה בקבוצה שלהם מטפלת בצאצאים.

בארנבית לא הייתה הפרדה מגדרית. בדיוק כפי שביפנית ניתן ליצור צורת רבים אולם בדרך כלל נמנעים מכך, בארנבית לא היו כינויי גוף נפרדים עבור וְרִית וסטונג. המתורגמן האוטומטי התייחס לשני כינויי הגוף כ"זה", כיוון שבדרך כלל לא היה די הקשר כדי להפריד בין השניים, ובני האדם נהגו כמותו.

יִי גררה אל מחוץ לתחנת הרפואית את בובת הארנבון המתקפלת שבה השתמשה לתרגול והניחה אותה על הדשא הכחול המתנפנף. הפעם זה יעבוד, אמר החלק האופטימי של מוחה. היא עשתה את זה אך ורק כדי להשתיק את החלק הזה במוחה לעוד כמה ימים.

"בוא לכאן", אמרה לארנבון סמוך, יושיהיסה. היא הייתה מעדיפה לנסות את זה עם ארנבון-גאון, אולם ארנבון גאון זכה לכבוד כה מועט מהארנבונים האחרים עד כי סביר היה להניח שלא יניחו לו לבצע את התהליך עליהם ברגע האמת.

יושיהיסה קיפץ לעברה. הוא לא התעניין בבובה כלל. יִי הניפה סד מולו.

"אם לארנבון יש רגל שבורה, כך צריך לתקן אותה". הקאירנים התנגדו לניצול של זנים נתמכים ולהשפעה עליהם, אולם השיתוף הטכנולוגי היה לב העניין.

"ארנבון שבר את הרגל?" יושיהיסה תופף ברגלו האחורית. יִי ידעה שזהו תחילתו של התקף חרדה.

"לא, אף ארנבון לא שבר רגל". נראה שרווח להושיהיסה. הוא נטש כל כך מהר את הרעיון הלא-רצוי עד שאפילו לא כעס עליה ששיקרה לו. ארנבונים, אחרי הכל, לא שיקרו מעולם.

"אילו הארנבון הזה היה שובר את הרגל, כך היית מתקן אותה", היא הניפה את הסד מחדש.

"זה לא ארנבון".

"אילו זה היה ארנבון, יכולת לעזור לו".

"זה לא ארנבון".

יִי נכנעה שוב והכניסה את הבובה בחזרה פנימה. היא חשבה שלא צריך מפת כוכבים כדי למצוא את מיוזוטיס. הוא נמצא בול במרווח שבין מודעות לתבונה.

יִי בדקה הודעות בפורום הביולוגים. הפורום נטה לקשקשנות יתר עקב פירצה שפטרה אותו מלעמוד בתקנות הטכנולוגיות הרגילות. למרבה הצער, מרבית השדרים החדשים היו בבנגלית.

הפוסט הראשון באנגלית היה עדכון מתחנת סירינן בנוגע לארנבון פיתגורס, שהיה מעין קמע של התחנה בזכות הישגיו במבחן לוֹ בספירת אבנים. הוא הצליח להגיע לארבע-עשרה. פיתגורס נהרג בקריסת קיר.

יִי שלחה את תנחומיה. ארנבון גאון הגיע לעשר במבחן לוֹ פעמים רבות מספיק כדי שאי אפשר יהיה להסביר את זה כמקריות, אולם נראה לא ממש רגיש להזכיר את זה כרגע.

הפוסט הבא באנגלית היה תוספת למסד נתוני התרגום, שהבטיח מאה וחמש מילים נרדפות חדשות למונח "להזדווג". היו תריסרי תוספות-משתמש עבור המונח המסוים הזה, אולם יִי לא הפעילה אותן מעולם. בהתחשב בשכיחות המונח בשיחות ארנבונים, התרגומים הגסים יותר גרמו לקבוצה שלהם להישמע כחבורת מלחים בחופשה.

המרצה הזקן של יִי לקסנולינגוויסטיקה יישומית טען שתרגום מכונה היה אחד מאותם רעיונות של לינגוויסטיקה חישובית שמעולם לא הצליחו לעבוד כראוי – בשפות אנושיות יש יותר מדי רב-משמעויות בסגנון "אישה נעלה נעלה נעלה, נעלה את הדלת בפני בעלה". את הארנבית, לעומת זאת, היה קל יותר למדל, כך שכל עוד הקפדת להגביל את דבריך לדברים שארנבונים יכולים להבין, תרגום המכונה היה יכול להתמודד עם המשימה. מתורגמן הארנבית היה מבוסס על טכנולוגיה קאירנית – בכל זאת הם צפו בארנבונים מאות בשנים, וגם בנו את הקורפוס המוחלט של הביטויים בארנבית – אולם לא היה צריך לבנות סכרים או לתכנן מערכת כבישים מהירים בעולם קואליציה שכוח אל כלשהו כדי לזכות בו. הוא היה טריוויאלי עד כדי כך שבוגר מכללה אנושי היה יכול לבנות אותו בעצמו.

מסד נתונים מרכזי אפשר למתורגמן לשמור על עקביות בבחירת מילים, בייחוד לשמות עצם פרטיים. אם אדם התבלבל והשתמש במילה שאין לה מקבילה ארנבית, המתורגמן חולל רצף חוקי של צלילים שלא יתנגשו עם מילה קיימת ואגר אותה. החידוש הלשוני לפחות יצא זהה בכל פעם. הבעיה הייתה גדולה יותר כשהמתורגמן ניסה להשתמש במשקל כדי לדמות רגשות. בדיוק כמו עם המילים הנרדפות, יִי העדיפה לכבות גם את האפשרות הזאת ולהבין את רגשות הארנבונים מתוך ההקשר. ברירת המחדל של קולות הארנבונים נשמעה לה נעימה ונטולת רגשות. יש להודות שכנראה גם גרמה להם להישמע עוד יותר מטומטמים. הייתה דרך לקשר ארנבונים מסוימים לקולות שונים – יִי כיוונה את ארנבון גאון להדמיה של כוכב הסרטים רוי-ליאן דוּקרוֹט, שהתמחה בחנונים שובי-לב.

אולם עלילותיו של רוי-ליאן הסתיימו תמיד בניצחון, בניגוד רב לאלו של ארנבון גאון. יִי הזדהתה.

שיעור העזרה-הראשונה הכושל הותיר את יִי רטנונית כרגיל. היא החליטה להתקשר למישהו. ראשית היא סגרה את הדלת ואטמה אותה. חדר השינה הקטנטן שלה הכיל מראת קיר גדולה, שבמהלך השנה האחרונה הציגה יִי יותר ויותר קודרת.

היא התקשרה לליזי סריסאי בתחנת אזורה, שביבשת החצי-סדוקה. סריסאי היתה הביולוגית הבכירה ביותר במיוזוטיס, וחמש שנות השירות שלה התקרבו לסיומן.

ארנבונים אכלסו את כל שמונה היבשות. ארכיאולוגים לא הצליחו להסכים ביניהם איך זה קרה, פרט לכך שזו הייתה תאונה. התחנות הרפואיות התפרשו בין אזורי המחיה של הארנבונים ונתיביהן תוכננו כך שיגיעו כמה פעמים בשנה לכל ארנבון הזקוק לטיפול רפואי. הדרישה לא כללה תקשורת בין בני האדם.

מחצית מהתחנות אוישו כעת בדוברי בנגלית והחצי השני בדוברי אנגלית. בתחילה ניסה שירות-ארץ לשלוח קסנוביולוגים מוסמכים בלי להתייחס לשפת הרקע שלהם. רק שניים מחברי הצוות המקורי יכלו לשוחח זה עם זה, וגם זה רק בלטינית של בית ספר. היו התאבדויות. אחד מדוברי הלטינית נסע אלף קילומטר כדי לתקוף את השני. שירות-ארץ שינה את המדיניות.

יִי שקלה ללמוד בנגלית, ולו רק כדי שיהיו יותר אנשים שתוכל לדבר איתם. חוץ מהארנבונים.

סריסאי הביעה כרגיל אהדה לצרותיה של יִי. "סיפרתי לך את הסיפור על הארנבון שלימדתי להשתמש במשככי כאבים?" שאלה. יִי חייכה. ברור שהיא שמעה כבר את הסיפור, פעמים רבות, אולם כרגע כל שהייתה צריכה היה לנהל שיחה אנושית ברמה של מבוגרים. לא היה לה צורך במקוריות.

אפולו, הארנבון, למד לבצע מספר מטלות בסיסיות תחת השגחתה של סריסאי כל עוד הקפידה להימנע מהמילה אם. "אבחון מדויק תמיד היה בעיה", אמרה סריראי. כדי לבדוק מקרה של הרעלת עלי-ת'בה ולהבין שלא מדובר במקרה של דלקת קיבה גריאטרית, אתה חייב להיות מסוגל לדמיין משהו שאינו קיים כרגע. היכולת הזו חמקה תמיד מתפיסתו של אפולו, שמת זה מכבר מדלקת קיבה גריאטרית.

יִי דיברה בקיצור. לאחר שנפרדה מסריראי היא תקעה את ראשה מחוץ לדלת וצעקה, "מישהו רוצה לדבר בטלפון?" הם תמיד רצו, כמובן.

הקאירנים לא ראו בעין יפה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בעולמות נתמכים בלי לאפשר לאוכלוסייה המקומית הזדמנות לחלוק אותה. אחרי שבדקה פעם אחת אחרונה את דלת חדר השינה שלה – לא היה פשוט לפנות ארנבון מתחנה רפואית – יִי העבירה את הטלפון למצב-ארנבון, כך שיתנתק ברגע שישתמשו בו משך זמן זהה לזה שהיא השתמשה בו בעצמה. היא פתחה את הדלת. הריח של תערובת אוויר-ארץ שלה אולי יהיה מעט מוזר לארנבונים, אולם היא לא תגרום להם כל נזק ממשי במשך – היא בדקה את קוצב הזמן – שמונה עשרה הדקות שיבלו בפנים.

ארנבונת בשם איזי דידתה לעבר הצג. על המסך ארנבון אחר הנהן במרץ.

"יורד גשם", אמר הארנבון המרוחק.

"לא נכון", אמרה איזי.

"כן נכון".

"לא נכון".

"רוצה להזדווג?"

"בסדר".

הארנבון שעל המסך הצמיד את חזהו למסך. סריראי ציחקקה ללא שליטה. בצד של יִי איזי עשתה כמיטב יכולתה. יִי הפנתה את מבטה. לא היה שום טעם להסביר לארנבון למה זה לא יעבוד. שירות-ארץ התפשר על התקנת מסכים עמידים וקלים לניקוי.

יִי תעתה החוצה וישבה על הדשא. במרחק, שרכים כחולים גבוהים התנודדו ושרו בהרמוניות מושלמות. עצי האוררום הניפו את בולבוסיהם הכתומים כלפי מעלה כזרועות מלאות שקיעה. הדשא התפתל.

משהו שנראה כמו פרח לבנדר על גבעול כחול חיכך את אפו בקרסולה של יִי. הפרח היה בעצם פה. עם יותר יומרה משכל הוא ניסה לטרוף אותה, אולם בהיעדר שיניים או לשון הוא הצליח רק לדגדג. זה היה חמוד, בדרך חוצנית שכזאת. ואז ארנבון קיפץ לעברו ואכל אותו.

מיוזוטיס הוא כוכב לכת יפהפה, הרהרה, חוץ מזה שהוא מלא בארנבונים.

כשיִי החליטה לבחור בקריירה של קסנוביולוגית, היא תיארה לעצמה שתשרת בחיל השלום הבין-כוכבי עבור הקואליציה. היא תצלול תחת אוקיינוסים של מתאן במדי חליפת סביבה של שירות ארץ, תלמד טרקאס עגולים ובוהקים לתכנת את המחשב הראשון שלהם ולהיפטר מסרגלי החישוב המעגליים שלהם. היא תטוס על רתמה מתקפלת בין הדְוואלים ותסביר הצפנה חזקה. היא תפיץ טוקסופאגים מהונדסים גנטית לאורשו הפוטוסינתטיים המתפתלים. אולי היא תפרסם מדי פעם עבודה אקדמית בקסנוביולוגיה או תתראיין בתקשורת על תרבות חוצנית ודיפלומטיה.

במקום זה היא הוצבה במדינת החסות מיוזוטיס, לטפל בגזע שלעולם לא יפתח בכוחות עצמו טיסה במהירות גבוהה ממהירות האור ויעמוד בדרישות לקבלת מעמד מלא בקואליציה. הטכנולוגיה היחידה שהארנבונים יכלו להרוויח ממנה הייתה טיפול רפואי. הם לא היו צריכים מקורות אנרגיה, טיהור זיהומים בסביבה או טיסה במהירות גבוהה ממהירות האור. הם לא עמלו ולא ייצרו דבר.

והם לא היו נבונים מספיק לטפל בעצמם. כאן יִי נכנסה לתמונה. היא, ואיתה הביולוגים המפוזרים בתחנות הרפואיות, השגיחו על הגזע הנתמך העמית שלהם. בתמורה קיבלה האנושות טכנולוגיה של הינע על-אורי משופר, שמולו הינע סלומינסקי נראה כמו מנוע ארבע פעימות.

ואת כל העבודה המדעית על הארנבונים עשו כבר הקאירנים עוד בימים שבהם בני האדם ניסו למצוא דרכים לסלק גנבים מהפירמידות שלהם.

לדברי הארכיאולוגים הקאירנים, אבות אבותיהם של הארנבונים היו גזע של אוכלי עשב גדולים. גודלם הפיזי והקבוצות שלהם הרתיעו את מרבית הטורפים. רק אחד היה גדול מספיק כדי להיות איום. בארנבית כבר לא קיימת המילה עבורו. בני האדם קראו לו אלמר.

נראה שהארנבונים החלו לבנות את קירות האבן להגנה מפני אלמרים. יכולת לשונית לא מותירה אחריה מאובנים, כמובן, אולם מערכת תקשורת שכבר הייתה קיימת – אולי כדי להתריע מסכנות או להודיע על מציאת מזון – התפתחה כנראה לארנבית מוקדמת וארנבונים שידעו לדבר יכלו גם להתגונן טוב יותר. הארכיאולוגים מצאו אלות ואפילו חניתות שהמציא איזה ארנבון אופנהיימר. באמצעות הכלים האלה הארנבונים הגנו על עצמם מפני האלמרים, עד שהאלמרים נכחדו.

האלמרים נעלמו קרוב לאלף שנים לפני שהקאירנים הגיעו לבקר, אולם העימות הותיר את רישומו. פעולות שהקאירנים הראשונים ייחסו לסיבות דתיות, כמו קבורת המתים בקצות קירות האבן והרחבת הקיר מעל הקברים, נראו במבט שני אינסטינקטיביות: אמצעי למנוע מהאלמרים את טרפם. ארנבונים נמלטו ללא מחשבה – אפילו פחות מהרגיל – מכל דמות שהזכירה אלמר. הביולוגים האנושיים ניצלו את זה לפעמים כדי לרסן המונים בשעות חירום.

תחנת א-זרקא ניסתה חליפת אלמר. התברר שארנבונים ידעו עדיין להכין אלות. כיום הביולוגים השתמשו במקרן.

לא שיִי התכוונה לטעון שיהיה טוב אם אלמרים עדיין יאכלו ארנבונים, לפחות לא בפרהסיה, אולם בטווח הארוך אולי זה היה עדיף על פני החלופה. עם תום התחרות, האבולוציה של הארנבונים נעצרה.

ארנבונים אפילו לא התחרו בינם לבין עצמם על שטחי מחיה. קצב ההפריה והקליטה של הביצים ירד ככל שעלתה צפיפות האוכלוסין. האוכלוסייה הגיעה לגודל שבו הסביבה יכלה לתמוך ואז הפסיקה לצמוח. פתרון נהדר עבור ארנבונים בודדים, שמשקיעים משאבים בצאצאים שסביר שישרדו, אבל הוא גם חיסל את המקור היחיד שנותר ללחץ אבולוציוני.

משהסתיימה ששיחת הטלפון, נדרשה ליִי כמעט שעה לגרש את הארנבונים מהתחנה ועשר דקות לנקות את המסך במגב לשביעות רצונה. היא חגגה במקלחת פושרת בחדר השינה שלה.

כשיצאה לנשום את אוויר הערב הופיע מחדש ארנבון גאון ופנה לוְרִית שיִי לא הכירה.

"תרצי להזדווג איתי?" אמר ארנבון גאון בדילוג קצבי שיִי לא יכלה לתרגמו לדבר זולת תקווה.

"לא".

"הזדווגי איתי".

"אני לא רוצה להזדווג אתך".

"ארנבון גאון, בוא פנימה", אמרה יִי. אולי היא תוכל לתת לו שיעור על הבובה. זה יהיה כנראה בזבוז זמן, כמו השיעור הקודם, אבל לפחות הזמן יתבזבז מסיבה אחרת, שכן ארנבון גאון עשוי ללמוד משהו.

ארנבון גאון דידה פנימה. הוא עדיין אחז בידו בקליפת האוררום וטפטף שקיקי נבגים על הרצפה הנקייה. יִי החליטה שלא אכפת לה.

יִי החליקה את הבובה מהנישה שלה בקיר, אבל ארנבון גאון לא התייחס אליה. הוא רכן לפנים קדימה ונעץ את מבטו ב – אוי, לכל הרוחות, היא השאירה את דלת חדר השינה פתוחה. היא רצתה להחטיף לעצמה.

ארנבון גאון נדחק מבעד לדלת חדר השינה כך שההשתקפות ניצבה במרחק המיקוד המועדף על הארנבונים. הוא אחז בקליפה מול המראה ושלף ממנה אבן שחורה.

זה היה כנראה מה שהרגיז כל כך את פלורה. ארנבון גאון מצא דרך לנצח כל פעם מחדש במשחק החיקוי – גם אם הייתה ליריב קליפת אוררום משלו, הוא לא היה יכול לנחש מה ארנבון גאון ישלוף ממנה. זו הייתה המקבילה הארנבית לגילוי של מהלך מט כפוי חדש בשחמט. אין ספק שארנבון גאון ציפה להכניס ככה יותר כיף למשחק, והופתע כשההשראה שלו גמלה לו במקום זה בסטירות.

ועתה, הניחה יִי, הוא מצא יריב שלא יתרגז – אולם גם אי אפשר לנצחו. היות שלא יכלה להידחק לחדרה ולרוקן כוס של אתיל-אלכוהול עם תוסף מלאכותי בטעם לימון, היא התנחמה בכוס מים מזוקקים מהמכונה.

אולם כשסיימה, ארנבון גאון בדיוק יצא מהחדר והביט בה ולא במראה.

"אף אחד לא יכול לראות את מה שיש בתוך קליפת האוררום", אמר ארנבון גאון בקולו של רוי-ליאן דוקרוט. "אף אחד לא יכול לדעת מה יש בתוך קליפת האוררום. אף אחד לא יכול להוציא את אותו צבע. הוא הוציא את אותו צבע. זה לא ארנבון. זה אני".

יִי חזתה בזה הרגע במקבילה הארנבית לאני חושב משמע אני קיים. המחשבה צבעה את הכול בגוון הרבה יותר מדכא. היא הובילה את ארנבון גאון החוצה וחזרה לחדרה לקחת משקה.

היא החליטה לצפות בשקיעה ויצאה בדיוק ברגע הנכון לראות את איזי דוחה את ארנבון גאון בפעם השנייה באותו יום. ארנבון גאון קיפץ משם כדי לאכול שרכים. יִי החליטה לחקור קצת את איזי.

"למה לא הזדווגת עם ארנבון גאון?" שאלה.

"ארנבון גאון לא מוצא חן בעיני".

"ארנבון גאון כן מוצא חן בעיני".

איזי גירדה את עורפה בציפורן הבוהן שלה. "את הזדווגת עם ארנבון גאון?"

"לא".

"את מוצאת חן בעיני".

"את לא רוצה להזדווג איתי".

"את לא סטונג". זו הייתה התגובה הכי פחות מטרידה שאפשר, יש להודות.

ארנבון גאון, כנראה, לא היה מוטנט. הוא היה בקצה העליון של השונות הארנבונית, לא קפיצה קוואנטית קדימה. אבולוציית הארנבונים אולי הייתה בשיווי משקל, אולם ארנבון גאון לא סימן את סופה. אילו רק לא היה סובל מאותו גורל של מקביליו בכדור הארץ – אילו רק היה מצליח לתפוס זיון ולהעביר לצאצאיו את אוסף הגנים הנחמד שלו –

לראשונה בקריירה שלה נזכרה יִי בהתייחסות אגבית של מרצה צפרדעי (אם כי אנושי) לביולוגיה שלהרצאותיו לא היה עד כה כל ערך עבורה. זה נתן לה רעיון נהדר, ונורא.

מרוב התרגשות כמעט התפתתה להדליק את ממסר העל ולנסות לתפוס חבר לכיתה שאולי יזכור את מראה המקום המדויק, אך הצליחה לשלוט בעצמה. ערוץ התקשורת במהירות גבוהה ממהירות האור נועד אך ורק לעניינים שהקאירנים אישרו, ולא שהיה מישהו מחוץ לעולם שרצה לדבר עם ארנבונים לאחר מכן, או להפך. במקום זה היא סרקה את הספרייה האלקטרונית. בסופו של דבר מצאה את המאמר שחיפשה.

ועתה, לניסוי האסור. היא התקשתה להתאפק.

(צילום: לארי ד' מור)

יִי פרשה את גיליון העור הסינתטי הגדול ביותר וחתכה ממנו צורה דמוית עלה באורך של מטר בערך, עם קצה מחודד ובסיס רבוע. החתיכה נראתה רופסת מעט, כך שהיא חיזקה אותה לאורכה בפיסת סד דקה שהמשיכה כעשרה סנטימטרים תחת הקצה הרבוע. היא הביטה ביצירתה וראתה כי טוב, ואז יצרה עוד אחת. לבסוף היא עטפה את הבסיס להגנה וריססה את התוצר במקבע משני הצדדים, כך שרק שלושת הסנטימטרים התחתונים נותרו מגיבים.

בלילה ההוא היא שכבה ערה במיטתה כל הלילה, בלי לישון, מתופפת באצבעותיה, בוהה בתקרה, ממתינה לזריחה.

ארנבון גאון היה חביב ונוח לבריות כרגיל. יִי התרשמה כראוי. היא עצמה בהחלט לא הייתה במיטבה אם חייזר עם פנס היה מעיר אותה עם שחר ומוביל אותה לחדר בית חולים.

"תתכופף בשבילי קדימה", אמרה. הוא עשה כדבריה, מבולבל, חשבה, מה"בשבילי" הבלתי ניתן לתרגום. בעדינות היא הצמידה את העור הסינתטי לאוזניו, וחיזקה בעוד כמה כמה רצועות לאורך הסד כדי לקבע אותו למקומו. קצות האוזנים התותבות הברישו את התקרה.

התוצאה נראתה בסדר בעיניה: ארנבון עם אוזניים ארוכות מהרגיל. מצד שני, ארנבונים אחרים אולי יראו בזה עיוות מגוחך. נשארה לה רק בדיקה אחת אחרונה, והיא לא הייתה מוצלחת במיוחד. היא פתחה את דלת חדר האמבטיה.

ארנבון גאון הביט במראה שעה ארוכה. הוא שלף את טופר הבוהן שלו וקיפל אותו, הוא התנודד מצד לצד. יִי לא הייתה בטוחה שהבינה את הרגש הזה. לבסוף דיבר.

"אילו הייתי וְרִית, הייתי מזדווג איתי".

יִי החזיקה בעצבנות את אצבעה על כפתור המקרן. מה שפעל על ציפורים בכדור הארץ לא בהכרח יפעל על ארנבונים.

לפני דורות רבים חקר זואולוג פרה-קאירני, מלטֵה אנדרסון, את ציפור האלמנה – ציפור קנייתית עם דימורפיזם זוויגי קיצוני עד כדי כך שזנבות הזכרים היו ארוכים פי שניים מאורך גופם. אנדרסון קיצץ כמה מהזנבות הללו והדביק אותם לזנבותיהם של זכרים אחרים, מה שהניב תוצאות שלא נצפו מעולם אצל נקבות ציפור האלמנה – הן העדיפו את הזכרים המשופרים על פני הרגילים ביחס של שניים לאחד. הגודל כן קובע ואפשר לשפר את מה שאמא טבע נתנה לך.

יִי לא ידעה איך יגיבו הארנבונים להונאה דומה. היא לא שמחה לסכן בשביל זה את ארנבון גאון – אבל לפחות הייתה לה תוכנית גיבוי: המקרן, סם ההרגעה, האזמל הצורב.

"אני לא מאמינה למשמע אוזניי", אמרה סריסאי. "את אומרת שעשית לארנבון  ניתוח רפואי קוסמטי בלי הסכמה מדעת?"

"אני מפקפקת אם תוכלי להוציא ממנו התנגדות". יִי הציצה במסך. ארנבון גאון שכב על גבו מאושר, מפדל ברגליו באוויר, מותש. "עלינו לערוך את הערך שלו במסד הנתונים ולשנות את שמו לפלייבוי".

"אני לא יודעת כמה חוקים זה מפר".

"את רוצה שאשלח את ארנבון גאון אלייך? כדי שיבקר בכל התחנות. הוא יכול להיות תייר המין הראשון במיוזוטיס".

"את צריכה לנשום נשימה ארוכה ועמוקה".

"אני הולכת במקום זה להכין משקה ארוך ועמוק". יִי הורידה שוט שלישי של אלכוהול-לימון. מחשבה שמחה נוספת הבזיקה בלבה. "ההנחות! סיפרתי לך מה הוא אמר? 'אילו הייתי וְרִית הייתי מזדווג איתי'".

"אין מילה עבור "אילו" בארנבית – רגע, אני מבינה. מהמתורגמן, נכון? אנחנו אומרים 'אילו', והמתורגמן תמיד מתייחס לזה באותו אופן.

"אני כל כך גאה. אני עומדת להכשיר אותו להיות רופא. וגם את כל תינוקות הארנבונים החכמים הקטנים. בתוך כמה שנים נוכל לפתוח את בית הספר לרפואה מיוזוטית על שם ארנבון גאון. היא ניתקה את השיחה. בתחושה מעורפלת ששכחה משהו ונרדמה על המיטה.

משהו העיר את יִי בזמזום. לא הדלת – מערכת התקשורת בחדר השני פעלה. לא ייתכן שישנה הרבה, היא לא הייתה עדיין פיכחת לגמרי. היא כשלה החוצה לענות לשיחה.

האור האדום – ממשק העל פעל. שיחה מחוץ לעולם. היא הביטה אחורה מעל כתפה, יישרה את שיערה והדליקה את המסך.

המתקשר היה משהו שרק בני אדם מעטים ראו. מרבית גופו היה גליל לבן משוטח, כפוף לצורת קשת. המעטפת הייתה פתוחה בקצה וצרור של אצבעות שחורות מרובות פרקים התארך כדי להפעיל את מה שהיה כנראה בקרת תקשורת קאירנית. תיבת המוח האדומה המבריקה נמצאה במרכז המסך. השפופרת השחורה המתפתלת שיצאה מתוך תיבת המוח שימשה כאיבר חישה ותקשורת. הקצה התפתל ופלט אד עדין.

"תחנת מאוי. כאן אקולני יִי".

"העלמה יִי", אמרה הדוברת. הדיבור הקאירני תואר בדרך כלל כ"מסתלסל" –פלט השמע הגיע כנראה ממחשב. תרגום המכונה הקאירני, באופן לא מפתיע, היה מצוין. "מדברת מרגרט אברהם ווטו זוקיסה צ'ונג-צ'י רווטאג מקואליציית כוכבי הלכת.

"העלמה סריסאי יצרה עמנו קשר דרך ממסר העל כדי לדווח על פעילויותייך האחרונות". כלבה, חשבה יִי בטשטוש. "היא ציינה כי ביצעת ניתוח ניסיוני במיוזוטי ללא הסכמתו של המיוזוטי האמור. היא הוסיפה וציינה כי ביצעת זאת בידיעה כי המיוזוטי האמור עשוי להיות חשוף לסכנה כתוצאה מהניתוח – שוב, ללא הסכמתו של המיוזוטי האמור. היא אמרה כי הדבר נעשה מתוך ניסיון לשנות את פוטנציאל ההזדווגות של המיוזוטי האמור".

"שמו של המיוזוטי האמור הוא ארנבון גאון. אני יכולה לשלוף את שמו המיוזוטי ממסד הנתונים של המתורגמן". יִי לא דפקה חשבון. אם כבר, אז ללכת על כל הקופה.

"טרם סיימתי להקריא את ההאשמות. תיעוד התחנה הרפואית שלך מורה כי השתמשת במכשיר תקשורת ארוך-טווח בלי שאפשרת למיוזוטים להשתמש בו לאחר מכן. העלמה סריסאי ציינה כי ביצעת את הפעולות, שאנו מתנגדים להן, פרט לאחרונה, על מנת לגרום לשינוי ארוך טווח במאגר הגנים המיוזוטי. זוהי פעילות שאנו מתנגדים לה ביותר".

"זה נכון", אמרה יִי. היא נזכרה שאין לה צוואה. היא תהתה אם יש לה משהו שיהיו לו די ערך בעיני אחיה ואחותה כדי לריב עליו. מצד שני, נקודת האור הייתה שהיא מצאה כנראה דרך לחסוך מעצמה ארבע שנים נוספות של שירות ארנבונים.

"בהתאם להמלצות הקואליציה, אני מזכירה לך כי חברי הקואליציה לא ביצעו מעולם ניסויים בבני אדם, לא חשפו מעולם בני אדם בכוונה תחילה לסיכון מוגבר ולא אפשרו מעולם לצוותי הכשרה טכנולוגיים ויישומיים בכדור הארץ להשתמש בטכנולוגיות בלי לחלוק אותן עם בני אדם. יתר על כן, חברי קואליציה לא עסקו מעולם בהשבחת הגזע האנושי באמצעות רבייה סלקטיבית, פרט לתקרית ההיא בדאלאס, והצוות המעורב טופל לאלתר וביעילות".

יִי חשבה על זה לרגע.

"לא אישרת את התזכורת". הקול המלאכותי נשמע לא מרוצה.

"אני מאשרת".

"אני עצמי שירתּי במיוזוטיס לפני מאתיים עשרים וארבע שנות ארץ, הרבה לפני שבני האדם שמעו על קואליציית כוכבי הלכת. אני מכירה את המיוזוטים היטב. אני יודעת איך זה ישנה אותם". השפופרת השחורה כשכשה. "הגיע הזמן, לא? ואל תשכחי לתת למיוזוטים להשתמש בטלפון במשך שתים עשרה נקודה ארבע דקות".

כל הזכויות שמורות © 2008, טרייסי קנפילד. פורסם במקור ב-Analog