Flash Forward / רוברט סוייר

פורסם ביום יום שישי, 16 באוקטובר 2009, בשעה 17:16
שייך למדור ביקורות ספרות

מאת ערן ארבל

בשנת 2009 ניתן יהיה להדפיס ספר על המקום בחנות הספרים, בכל שפה שרק תרצו, ובזמן ההמתנה לשתות כוס קפה חם. בשנת 2009, מאיץ החלקיקים החדשני במתחם CERN שבג'נבה יופעל לראשונה בחיפוש אחר החלקיק החמקמק היגס-בוסון. ועם הפעלתו יקרה משהו מרהיב ובלתי צפוי: למשך 137 שניות התודעה האנושית, של כל בני האדם, תקפוץ אל העתיד. למשך קצת יותר משתי דקות לא יישאר על פני כדור הארץ בן אדם אחד שיהיה מודע לסובב אותו – כולם יסתכלו על חייהם אי אלו שנים בעתיד.

ואז תגיע השניה הֿ138 וההווה יחזור. בחלוף הזעזוע הראשוני אנשים יגלו שבשתי הדקות וקצת שבהן הם היו בעתיד, העולם לא עצר מלכת. אנשים נפלו, מכוניות התרסקו, מטוסים פחות, כי רובם היו בשליטת הטייס האוטומטי אבל גם בלעדיהם מדובר באסון אדיר.

וכאן רק מתחיל הסיפור.

Flash Forward הוא ספר מדע בדיוני קלאסי: יש לו רעיון מעניין ורב-פנים; דמויות חזקות שמגיבות אליו וכך מציגות בפנינו נושאים מרתקים למחשבה; והכי חשוב, הוא עושה כמיטב יכולתו להציג לנו תמונה מקיפה ככל הניתן של המציאות שברא.

ראשית, הרעיון הבסיסי. כמעט שבעה מיליארד אנשים רואים את חייהם כפי שייראו כמה וכמה שנים בעתיד. כל אחד רואה משהו אחר. יש הרואים המשך של חייהם הנוכחיים, אחרים רואים שינוי מוחלט. אמנים צעירים רואים קריירה כושלת, יש שרואים את עצמם עם מישהו שלא ראו מזה זמן רב ויש מי שרואים את עצמם נשואים למי שאינם בני זוגם הנוכחיים. ויש כמובן מי שלא רואים דבר, כי בעתיד הזה הם כבר לא יהיו בחיים.

במוקד העלילה נמצא דוקטור לויד סימקו, מי שהיה אחראי מלכתחילה להרצת הניסוי ומנסה לאחריו לפענח את ההיבטים המדעיים של הנושא: מה אומר החזיון בנוגע לרצון החופשי ולדטרמיניזם? האם העתיד קבוע או בר-שינוי? מה גרם למה שקרה? האם אפשר לשחזר את הניסוי? האם כדאי?

במקביל, חברתו הנוכחית, המהנדסת מיצ'יקו קומורה, מתמודדת עם אובדן בתה היחידה כשמכונית שנהגה איבד את השליטה עפה אל תוך גן הילדים שלה. במקביל עליה להתמודד גם עם לויד, שראה את עצמו בזמן החזיון בחברת אישה אחרת. תיאו פרוקופדס, שותפו למחקר של לויד, מנסה להבין איך זה שהוא לא ראה שום חזיון, ולכן איך קרה שהוא, בהיותו אדם בריא, מת לפני גיל חמישים ומי בדיוק הרג אותו.

באמצעות דמויות אלו והחיפוש שלהן אחרי הסברים ותשובות, ניתן לנו, הקוראים, לראות את ההשפעות הגלובליות של המצב הטעון. יש אנשים שהרוויחו ואנשים שהפסידו, אנשים שצברו בטחון ואנשים שאיבדו כל רצון להמשיך, אנשים שראו דברים שלא היו אמורים לראות ואנשים, בעיקר ילדים, שראו דברים שלא רצו לראות. לכל אחד מהם יש סיפור לספר. אין ספק שניתן היה לחשוב על עוד סיפורים רבים שאפשר להוציא מן הסיטואציה הזאת, אבל די באלה שסויר מביא. אין כמו רעיון מד"בי מנוצל היטב.

Flash Forward אינו ספר פורץ דרך. הוא לא שובר את המסגרת, לא מהמם בדברים מגניבים, לא מפרק את הפרוזה ומרכיב אותה בחזרה ולא ממציא את הגיבור מחדש. הוא עושה רק את הדברים הרגילים שהמדע הבדיוני יודע לעשות – אבל אותם הוא עושה היטב. הוא לוקח רעיון מעניין ובודק את השלכותיו על אנשים שונים, עם רקע חזק ובעיה מסקרנת הדורשת פתרון. אני לא חושב שצריך לדרוש הרבה יותר מזה. זה לא ספר חובה לכל מדף, אבל אם מתחשק לכם פשוט לקרוא ספר מדע בדיוני טוב, זה הדבר.

תגובות

1. מאת ומותר לציין:
   יום שבת, 17 באוקטובר 2009 בשעה 8:24 קישור לתגובה

   שהתחילו להקרין בניכר סדרה על בסיס הספר הזה, באותו השם.

2. מאת יולי:
   יום שבת, 17 באוקטובר 2009 בשעה 23:11 קישור לתגובה

   נשמע מצוין, אחפש.

3. מאת אדאמה:
   יום ראשון, 18 באוקטובר 2009 בשעה 0:40 קישור לתגובה

   מעבר לניטפוק, שה-FF נמשך דקה ו-43 שניות בספר (137 שניות זה מהסדרה), אני מסכים מאוד עם הביקורת.

   הסיפור לא רע, אפילו טוב, אבל גם לא מעולה.
   אבל, הרעיונות שהסופר מעלה, וההשלכות אלינו מדהימים.

   אגב, גם Calculating God של סויר, דומה מאוד מהבחינה הזאת.
   מה קורה לפלאונטולוג שמשתתף במפגש ראשון עם מדענים חייזרים, ומגלה, לתדהמתו, שהם כולם מאמינים באלוהים.

4. מאת Sabre Runner:
   יום ראשון, 18 באוקטובר 2009 בשעה 11:40 קישור לתגובה

   מותר לציין – אחת הסיבות ששמעתי את הספר (וגם כתבתי את הביקורת) זה כדי להקדים את הסדרה.

   אדאמה – רק היום שמעתי גם סיפור מ-Escape Pod של סוייר על הכומר היחידי על מאדים ומה הוא עושה כדי… אהמ… לעורר את הקהילה.

5. מאת אלודאה:
   יום ראשון, 18 באוקטובר 2009 בשעה 13:50 קישור לתגובה

   המם…
   מזכיר את "רעידת זמן" אבל להפך. קורט ניצל את הרעיון בשביל לכתוב ספר מדכא להפליא. אני משערת ש FF לא עד כדי כך מדכא.

   וגם, שאלה – הרי הבעיה נפתרת מתחילתה. ברור שהעתיד לא קבוע, כי אנשים מתו במהלך הקפיצה הזו. אז איפה הבעיה כאן?

6. מאת Sabre Runner:
   יום ראשון, 18 באוקטובר 2009 בשעה 15:25 קישור לתגובה

   האנשים שמתו לא זכו לספר מה הם ראו. ואת אותם אנשים, כנראה (לא מציינים את זה בספר), לא ראו גם בעתיד.

7. מאת Sabre Runner:
   יום ראשון, 18 באוקטובר 2009 בשעה 15:25 קישור לתגובה

   כנראה שאם זה כן היה נכלל, רעיון מעניין בפני עצמו, זה היה הורס את כל הפואנטה.

8. מאת אדאמה:
   יום שני, 19 באוקטובר 2009 בשעה 12:16 קישור לתגובה

   Sabre – איזה סיפור זה? (אני בשוונג סוייר כרגע…)

9. מאת Sabre Runner:
   יום שלישי, 20 באוקטובר 2009 בשעה 15:42 קישור לתגובה

   http://escapepod.org

10. מאת דר קוטל:
    יום רביעי, 09 בדצמבר 2009 בשעה 7:48 קישור לתגובה

    אני דווקא חשבתי שבעוד שהרעיון המד"בי (כמו שאתה אומר) מעניין ומעורר מחשבה, אבל הפיתוח שלו בעייתי ממהותו. בסופו של דבר זה הכל מתנקז לשאלה הגדולה הזו – האם העתיד קבוע או לא? גם התשובה שניתנת, וגם ההסבר לתופעה הם קלושים מאד לדעתי ומהרגע שאחד מהם ניתן, הספר מאבד את הדרייב שלו.

11. מאת דדי:
    יום שבת, 11 בדצמבר 2010 בשעה 13:32 קישור לתגובה

    איפה אפשר לרכוש את הספר?

12. מאת MAYABEE:
    יום שבת, 29 בינואר 2011 בשעה 21:03 קישור לתגובה

    היכן ניתן לרכוש את הספר ? והאם הוא קיים בכלל בעברית ?

13. מאת אלייג'ה ביילי:
    יום ראשון, 30 בינואר 2011 בשעה 2:05 קישור לתגובה

    בקרוב הוא יהיה קיים בעברית, בקרוב מאוד אפילו.

הוספת תגובה