פיטר ולוכדי הכוכבים / דייב בארי ורידלי פירסון

תשע מילים על הכריכה האחורית של הספר "פיטר ולוכדי הכוכבים" הופכות את הקריאה הראשונית בו לתענוג מהסוג שניתן להעריך נכונה רק אחרי ניסיון שני כושל. הידיעה שברקע עלילת הספר הזה עומדת עלילת "ספרו האהוב והנצחי של ג'ימס בארי פיטר פן", ואיתה העובדה ששמו של גיבור הספר, ילד יתום בגיל עלום, הינו פיטר, מעוררים מיד את התהיה איך ומתי יהפוך פיטר זה ל"פיטר פן" המעופף. ולא פחות חשוב מכך, עולה השאלה מי מבין הנבלים בעלילה ילבש בסופו של דבר את דמותו של קפטן הוק.

בספריו של ג'ימס בארי מתחילת המאה הקודמת, פיטר פן הוא תינוק בן שבעה ימים שמתעופף מבית הוריו אל גני קנסינגטון הנשקפים מבעד לחלון חדרו. על פי בארי כל התינוקות הם גלגולים של ציפורים, ובימיהם הראשונים, קודם שהאנושיות מתקבעת בהם, הם שואפים לברוח מבתיהם כדי לחזור ולעוף בין העצים. הוריו של פיטר לא השכילו להתקין סורגים בחלון חדר התינוק, וכך הצליח פיטר בן השבוע להיעמד על אדן החלון ולראות את עצי הגן הרחוקים. בראותו אותם, נשתכח ממנו שהוא בן אנוש בכותנת לילה, וכיוון שלא ידע שכבר אינו ציפור, הוא צעד מהחלון והתעופף.

פיטר פן של "Peter Pan in Kensington Gardens" היה תינוק עירום שלעולם לא יגדל, חבר לציפורים ורוכב נועז על עז. לא בדיוק החומר שממנו קורצו גיבורים. אין תמה, לפיכך, שבספר ההמשך, "פיטר פן", הוא חזר בדמות מבוגרת יותר. "הוא בדיוק בגודל שלי", טוענת וונדי בת ה-14 באוזני אמה הגב' דרלינג, כשזו מעלה את האפשרות שפיטר הפך למבוגר מאז שמעה את הסיפורים עליו בילדותה. כאן הוא כבר מלווה בחבורה שלמה של ילדים אבודים, מושא הערצתן של בתולות ים ולוחם ללא חת בפיראטים. פיטר כבר אינו תינוק, אלא מתבגר בטייטס ירקרק, שמסוגל לעופף באמצעות מחשבות שמחות מלונדון ל"ארץ-לעולם-לא", שמקומה לא ברור ומקורותיה עלומים.

משהועלם כמעשה קסם העבר הבעייתי, נפתח הפתח להעלאת תיאוריות לא רק בנוגע ל"ארץ-לעולם-לא" שהופיעה יש מאין, אלא גם באשר לאופן שבו נוצר הילד הנצחי. את הפתח הזה ניצלו היטב דייב בארי ורידלי פירסון, בכתיבת ספר ההרפתקאות "פיטר ולוכדי הכוכבים".

בארי הוא עיתונאי והומוריסטן זוכה פרס פוליצר. פירסון הוא סופר ספרי מתח. השניים, חברים משכבר הימים, כתבו את הספר בשנת 2004. לטענתם הם עשו זאת לאחר שבתו בת החמש של פירסון תהתה במהלך קריאת הספר המקורי, איך בכלל פגש פיטר את קפטן הוק. לאחר שהספר נכתב, השניים פנו באופן טבעי להוצאת דיסני, שבה פורסמו ספריו הקודמים של פירסון, והספר ראה אור.

עיתוי פרסום הספר – שלוש שנים לפני פקיעת זכויות היוצרים באירופה על השימוש במחזה "פיטר פן" ובדמויותיו – ומעורבותה של חברת דיסני בפרסומו גרמו לרבים לתהות אם אכן מדובר בצירוף מקרים. היו שהאמינו שמדובר בנסיון מתוכנן היטב של דיסני למנוע מבעלי זכויות היוצרים של היצירה המקורית להאריך את תקופת הזכות לתמלוגים, על-ידי פרסום ספר המשך או ספר מקדים לעלילת היצירה המקורית.

כך או כך, אין ספק שאלמלא הבחירה בענק תקשורת כמו דיסני, היה סיכוי רב שבית החולים לילדים שהחזיק בזכויות על הספר היה מנסה למנוע את פרסומו של "פיטר ולוכדי הכוכבים". אין זה מן הנמנע שהיה מצליח בכך. בפועל, בעלי זכויות היוצרים רק קימטו את מצחם בזעף, התלוננו בעיתונות כיצד דיסני עשקו את ילדיה החולים של אנגליה, אבל הסתפקו בכך. וכך זכינו לגלות באילו נסיבות נפגשו באמת פיטר והוק.

"פיטר ולוכדי הכוכבים" אינו מזכיר את "פיטר פן" ולו במילה אחת, למעט על גבי הכריכה, אבל מתכתב איתו ללא הרף. בפרק הראשון אנחנו פוגשים את פיטר, מנהיג חבורת יתומים שנשלחת אל האי רנדון, כדי לשמש את המלך זרבוף השלישי. את הדרך לשם הם יעשו באוניה הקרויה "ארץ-לעולם-לא". בפרק השני נזכרים שודדי ים שמופיעים במלוא הדרם בפרק הרביעי. את השודדים מנהיג קפטן שחור שפם, הנעזר בקצין ראשון העונה לשם סְמי. בפרק השביעי דברים מתחילים לעוף, בפרק 38 אנחנו מגלים איך נוצרו בתולות הים, בפרק 52 נפגוש תנין ענק וברגע האחרון ממש גם נלמד מהי פיה.

ב"פיטר פן", כזכור, מקור כוחו של פיטר הוא קסם פיות. פיטר ולוכדי הכוכבים" מתיימר להפוך את הקסום לפסבדו מדעי. מה שמוכר לנו כ"אבק פיות" אינו אלא "אבק כוכבים". "יש כוכבים נופלים שהם לא אבנים", נאמר בעמ' 120, "אחדים – מעטים מאוד – עשויים ממשהו לגמרי שונה". מהו אותו "משהו שונה" הספר אינו מבאר, אבל מספר על השפעותיו. מתברר שכל מי שנוגע בו חש התעלות נפשית וגופנית:

"זה לא שאתה נהיה יותר חכם, אלא שאתה מרגיש שאתה באמת יכול להשתמש בשכל שלך. אתה מסוגל לראות דברים שקודם לא ראית, להבין דברים שאחרים לא מבינים. לפעמים אתה אפילו יודע מה אנשים אחרים מרגישים – אתה מרגיש את זה. ולפעמים, אם אתה מספיק קרוב, אתה יכול לשנות את ההרגשה שלהם – לעורר בהם פחד, אושר, עייפות…" (עמ' 124).

יתכן, ועל כך רק מומחים לדבר יוכלו להעיד, שגם אבק הפיות נושא את אותן התכונות. אבל קסם הפיות מעולם לא התיימר לשנות את המציאות המוכרת לנו, בעוד ש"אבק כוכבים", לטענת הספר, השפיע עמוקות על גורלה של האנושות, ואף עיצב חלקים ממנה. ומכיוון שבכוחו של "אבק הכוכבים" לשנות ולהשפיע, אין כל מניעה למקם את "ארץ-לעולם-לא", את האי, הפיראטים והילדים האבודים, בתוך המציאות שלנו, מרחק נגיעה, או לפחות והפלגה ממושכת, מאתנו. בכך הופך סיפורו של הילד המעופף מהארץ שמאחורי העננים למשהו שלם יותר, או לפחות יותר נגיש.

המשחק הזה, בין המרכיבים המוכרים מעלילת "פיטר פן" לבין העלילה שרוקחים בארי ופיטרסון, מעלה את הספר דרגה. אין זה סתם עוד ספר הרפתקאות נוער, אלא כזה שקורץ לקהל מבוגר יותר, שגדל על ברכי אגדת פן. וזו בדיוק הסיבה שקריאה שניה בו אינה מוצלחת באותה מידה. ברגע שהתחברו כל חלקי התצרף והתגלה לנו כיצד התעצב עולמו המוכר לנו של פיטר פן, קשה יותר להתעלם מכך שהספר רצוף התנסחויות ילדותיות, ושאפיון הדמויות שטחי להפליא, ואף מזכיר במשהו את ימיה הטובים של חסמב"ה.

המתבגרת, שהיכרותה עם פיטר פן התחילה והסתיימה בצפייה בסרט המצויר של דיסני, אהבה מאוד את "פיטר ולוכדי הכוכבים". עיקר הזדהותה היתה עם פיטר, יתום בעל יצר השרדות מפותח וכושר מנהיגות חזק לא פחות, ועם מולי, ילדה כבת גילו של פיטר, הבקיאה בסגולותיו של אבק הכוכבים ויודעת לדבר עם דולפינים. גם את הילדים האבודים היא אהבה, אף שהם יזכו בכינוים זה רק בספר הבא בסדרה – אותם ילדים המיטלטלים מסכנה אחת לאחרת, לעתים מבלי שיהיו מודעים לחומרת מצבם. יחד עם זאת, היא חשבה ששני המשכיו, "פיטר ושודדי הצללים", ו"פיטר והסוד של רנדון" (שטרם ראה אור בעברית) היו טובים יותר ממנו. בשניהם, לדבריה, נזנח הניסיון להדגיש את הדמיון לסיפור "פיטר פן" המקורי, ובמקומו הכותבים פיתחו את הקו העלילתי שעניין אותם יוצר, בדבר המאבק הנצחי בין לוכדי הכוכבים (הטובים) לבין האחרים (המרושעים להפליא). אני נוטה לסמוך עליה – אחרי הכל, לא יתכן ש-12 שנות השקעה בטעמה הספרותי יהיו לחינם. למעשה, אין לי ברירה אלה לסמוך עליה – לי הספיק הספר הראשון.

---

פיטר פן בגני קנסינגטוןסקירה של גילי בר-הלל

ושל טלי כוכבי