אחת הסוגיות שהמדע הבדיוני בא ללבן הוא הקשר בין חברה לטכנולוגיה וכיצד פיתוחים טכנולוגיים ישפיעו על מבנה החברה שלנו. ספרים רבים עוסקים בסוגיה, ובהם "סוחרי החלל" המופתי של פול וקורנבלוט המתעמק בהשפעות של הפרסום על החברה או ז'אנר הסייברפאנק והעיסוק המתמיד שלו בהשלכות של מהפכת המידע על חיינו. "תור היהלום" לוקח את החזון הטכנולוגי של המאה העשרים ואחת, הננוטכנלוגיה, ומצייר חברה ריאליסטית לפרטי פרטים שהנאנו הוא חלק מחייה היומיום בה.

העלילה מתרחשת בשנחאי של סוף המאה העשרים ואחת. ג'ון האקוורת הוא מומחמוצר מבריק – כלומר נאנוטכנלוג גאון שאחראי להתקן נאנו חדש שנקרא "המקראה המאוירת לעלמה". ההתקן הזה אמור לשמש את נכדתו של אחד מפטרוניו. אולם האקוורת מכין לבתו עותק בלתי חוקי מהמקראה, והעותק הזה נגנב על ידי עבריין צעיר שנותן אותה לאחותו הקטנה, נל. המתנה הזו משנה את חייה ואת חייהם של רבים אחרים.

מסתבר שההתקן דמוי הספר אמור לחנך את הנערה אשר הוא ברשותה הוא נמצא, ולגרום לה לפתח יכולת חשיבה עצמאית. מהשלב הזה המקראה הופכת לחלק חשוב בחייה של נל, והסיפור שהוא מספר לה מביא לתמורות גדולות באישיותה. אולם המקראה דלפה גם לדוקטור איקס, ספק עבריין, ספק נאנוטכנלוג, ספק פטריוט סיני, אשר מפיץ אותה במאות אלפי עותקים בקרב יתומות סיניות ומקדם בכך את חינוכן. ד"ר X לא מסתפק בכך ומנסה להפוך את האקוורת לסוכן כפול בדרכו לייצור גישה נאנוטכנלוגית חדשה, הזרע. מכאן העלילה הולכת ומסתבכת ומשלבת את סיפורם של נל, האקוורת, ד"ר X ודמויות אחרות, לכדי פסיפס אחד מרהיב.

סטיבנסון מצליח לשלב ביד אומן עלילה מבריקה שכוללת בין השאר 250,000 יתומות סיניות, כת מסתורית של מתופפים, היסטוריה סינית עתיקה, מלומדים קונפוציאניים, מכונות טורינג ושאר ירקות. בד בבד, הוא משלב בסיפור את חזונו הטכנולוגי למאה הבאה, החזון הנאנוטכנולוגי. זוהי התפתחות טכנולוגית שמערבת מניפולציות על אטומים, תוך שינוי והתאמת מבנה החומר לצרכים שלנו. השימושים הם כמעט אין סופיים – החל מהפיכת גוש פחם ליהלום מושלם וכלה ביצירת אוכל מאוויר.

אולם לא הטכנולוגיה היא העיקר בספר, אלא ההשפעה שלה על מבנה החברה. סטיבנסון משתמש בספר כדי לבחון כיצד המהפכה הטכנולוגית המדהימה הזו תשפיע על המבנה החברתי במזרח, וכיצד השפיעו המהפכות הטכנולוגיות והחברתיות המערביות על התרבות המזרחית. הסופר מציג התנגשות בין שני גישות טכנולוגיות שונות, המזין והזרע. טכנולוגית המזין נותנת את הכוח לשלוט ביצירה הנאנוטכנולוגית בידי השלטונות ואילו הזרע מעניק לכל אדם את השליטה ביצירה הנאנוטכנולוגית. סטיבנסון טוען שהחברה המערבית הינה חסרת משמעת והיררכיה והענקת טכנולוגית הזרע לחבריה יזרע הרס נורא, בעוד שהחברה המזרחית ממושמעת יותר והזרע בידה לא יזיק.

סטיבנסון מצייר בספרו חברה שמזכירה רבות את החברה בתקופה הויקטוריאנית במאה התשע-עשרה. בדומה לספריו של דיקנס, העוני, חלוקת המעמדות הברורה, והניצול והבריונות של כנופיות נערי רחוב, הם חלק אינטגרלי מתמונת העולם המדכאת שסטיבנסון מצייר. פיתוחים טכנולוגים לא משמשים כדי להוציא את ההמונים ממצוקתם, אלא משמשים כסמים, אשר תפקידם לדאוג לשעשוע ההמון. מהפכת המידע שברה את המסגרות המדיניות של ימינו, ובמקומן קמו קבוצות (או "צבירים") של אנשים בעלי מכנה משותף זה או אחר. לקריסת המסגרות המדיניות מתלווה פגיעה בזכויותיהם של האנשים אשר אינם חלק מהצבירים ויצירת חברה ריבודית מאוד אשר המעבר בין המעמדות בה הוא כמעט בלתי אפשרי.

"תור היהלום", יחד עם "סנואו קראש" הפך את ניל סטיבנסון לאחד הסופרים המצליחים והנחשבים בשדה המדע הבדיוני – ובצדק. מזיגה כל כך טובה של עלילה סוחפת עם מסר חברתי עמוק וחזון טכנולוגי מדויק הופכים את "תור היהלום" לאחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו בעשור האחרון. רוצו לקרוא.