תקרית אלימה עם שתי בובות קרב שולחת את מירי צ'ונג למשימת חיפוש על הכרמל, בין שרידי מלחמות נשכחת, זיכרונות חיים, רובוטניקים, כתות עתיקות ותודעות קיבוציות

אמא שלי הייתה ד"ר שושנה קלבין. כשאני אומר את זה, השומעים בדרך כלל נאלמים דום לרגע, במין חרדת קודש. כשבגרתי מספיק לזכור אותה, רוב גופה כבר הוחלף בחלקים קיברנטיים. היא לא נראתה שונה בהרבה משאר הרובוטים…

מדענית מפתחת מכונה לצפייה בגלגולים קודמים. מה שתגלה שם ייקח אותה למסע למקומות ולזמנים רחוקים – ולנבכי נפשה ואהבותיה

בסופו של דבר האלגוריתמים של הבינות המלאכותיות נותנים לנו את עצמנו – לא יותר ולא פחות

הרעד יגיע, יהפוך לפרכוס. אחר כך מתים. אולי בבאר שבע עוד מחכה לנו תקווה…

כשהמכשף מהמזרח הגיע לעיירה והחל להרוג את היהודים, חזן מתלמד נזקק לישועה מן העבר הרחוק של עמנו – ושל הנהר הגדול

הבית הרדוף בשדרות פויזונווד 133 היה חזק יותר אילו היה רצחני. אבל הוא לא כזה, והוא מחפש התחלה חדשה

אילנה הייתה בת שבע ביום שבו התעוררה ומתה. האשימו את האלגוריתמים, אם תרצו. הניצולים – והם לא היו רבים – בהחלט רצו…

לאלכס יש חוב חמצן בתחנת החלל, ורק דרך אחת להחזיר אותו: חוזה מפוקפק עם חבורת מדענים עצמאים

בידיהם של סופרים מיומנים, גם תיאוריה לא מציאותית של השפה יכולה לשמש פתח לעיסוק ברעיונות מרתקים על המקום שהלשון ממלאת בחיינו כפרטים, כחברה וכמין תבוני