שוב הגיעה התקופה הזו בשנה שבה רעואלה חשה ברעב המזדחל. למזלה, כבר המציאו את האינטרנט.

כתובת מופיעה על אבני הכיכר של פירנצה אחרי מותו של גליליאו גליליי, שזעזע עמוקות את פירנצה – וגם את שומר הערים האדוק שלה, הנאמן לאפיפיור. סיפור חדש בסדרת ה"קצרערים" של רותם ברוכין.

לכבוד אייקון המתקרב, סיפור ראשון בסדרת ה"קצרערים" – שומר העיר מגלה את הקסם של תל אביב.

סדרת סיפורי "שומרי הערים" של רותם ברוכין חוזרת, והפעם בסיפור שלוקח אותנו אל מתחת לפני הים.

בלשכת הבריאות מחוזא הדברים פועלים קצת אחרת, ולא לכל דבר יש חיסון.

"לא צריך קלאוסטרופוביה כדי להתקשות לתפקד במשלחת חלל ארוכה. זה אחרת כשאתה יודע שמחוץ לחלל הסגור יש ריק, שאין לאן לצאת".

"קוויר זה סופר רטרו, זה נהיה מענתיקה שאף אחד לא זוכר לסופר-סופר פופולרי שאין, אני מתעלפת".
אני מתבוננת במוכר, מה שהמוכרים גורבים זה מה שהכי כדאי לקנות, לא? ומצד שני תמיד יש שמועות שהרשת "מעודדת" אותם לגרוב במהלך יום העבודה את המוצרים שהיא מקדמת במיוחד.

השמש צובעת את השמים בענני דם וענפי המכנף נעים חרישית. יש מעט מאוד דברים שישוו לשעה הזאת, השעה הזקנה של היום. עוד פחות דברים משתווים לכוס תה טובה. אפשר להוסיף גם כיסא נדנדה, מסרגה או שתיים וחתול; ככה דמיינתי תמיד את הזקנים.

סיפור חדש בסדרת "שומרי הערים" של רותם ברוכין. שומרת ערים טרייה מתמודדת עם אמונות מהעבר ועם העתיד הלא ידוע.

כדור הארץ גוסס. עכשיו השאלה היא איך מתמודדים. יש כאלה שמשתגעים. יש שמתאבדים. יש כאלה שמנסים להתעשר ולהתפרסם ואלה שמתגייסים לשמור על הסדר. זה הסיפור של "חמש שנים", והוא עומד להיגמר. פרויקט אינטרנטי מיוחד.