סיפורי מקור

מים בטעם אבק

30 בדצמבר 2015 | מאת

כשהעיר ניו יורק התפוררה לא היה מי שיציל אותה פרט לאב ובנו, שומר עיר ויורש, שלא דיברו ביניהם כבר שנים. לאחות אותה לא יהיה פשוט לאף אחד מהם. האם זה בכלל אפשרי? סיפור חדש בסדרת "שומרי הערים".

קיפולי נייר

17 בדצמבר 2015 | מאת

התקפלות היא כישרון, אמנם כישרון שאפשר לרכוש עם די זמן ואימונים, אבל עדיין דמויות שמפתחות מודעות מתקפלות בדרך כלל בין הספרים באופן גס ומסוכן. מישהי צריכה לדעת איך להחזיר אותן למקומן.

הכזבנית: חומצה אסקורבית

19 בנובמבר 2015 | מאת

שוב הגיעה התקופה הזו בשנה שבה רעואלה חשה ברעב המזדחל. למזלה, כבר המציאו את האינטרנט.

בקבוק של גראפה

19 באוקטובר 2015 | מאת

כתובת מופיעה על אבני הכיכר של פירנצה אחרי מותו של גליליאו גליליי, שזעזע עמוקות את פירנצה – וגם את שומר הערים האדוק שלה, הנאמן לאפיפיור. סיפור חדש בסדרת ה"קצרערים" של רותם ברוכין.

בקבוק בירצפת

18 בספטמבר 2015 | מאת

לכבוד אייקון המתקרב, סיפור ראשון בסדרת ה"קצרערים" – שומר העיר מגלה את הקסם של תל אביב.

מי מלח

01 באוגוסט 2015 | מאת

סדרת סיפורי "שומרי הערים" של רותם ברוכין חוזרת, והפעם בסיפור שלוקח אותנו אל מתחת לפני הים.

דוקטור נֶשֶך

28 בדצמבר 2014 | מאת

בלשכת הבריאות מחוזא הדברים פועלים קצת אחרת, ולא לכל דבר יש חיסון.

בַּעַת ריק

22 בדצמבר 2014 | מאת

"לא צריך קלאוסטרופוביה כדי להתקשות לתפקד במשלחת חלל ארוכה. זה אחרת כשאתה יודע שמחוץ לחלל הסגור יש ריק, שאין לאן לצאת".

זהות קנויה

01 בדצמבר 2014 | מאת

"קוויר זה סופר רטרו, זה נהיה מענתיקה שאף אחד לא זוכר לסופר-סופר פופולרי שאין, אני מתעלפת".
אני מתבוננת במוכר, מה שהמוכרים גורבים זה מה שהכי כדאי לקנות, לא? ומצד שני תמיד יש שמועות שהרשת "מעודדת" אותם לגרוב במהלך יום העבודה את המוצרים שהיא מקדמת במיוחד.

הביתה

04 ביוני 2014 | מאת

השמש צובעת את השמים בענני דם וענפי המכנף נעים חרישית. יש מעט מאוד דברים שישוו לשעה הזאת, השעה הזקנה של היום. עוד פחות דברים משתווים לכוס תה טובה. אפשר להוסיף גם כיסא נדנדה, מסרגה או שתיים וחתול; ככה דמיינתי תמיד את הזקנים.