מסתגר בארמונות שן.
בסוף הזמן יושב אדם. זהו גבר, מבוגר כעת, היושב לבדו על ספסל בגן מטופח למראה, תחת מנורת רחוב אחת. אין זה מקרה שהוא בחר דווקא בספסל שעליו הוא יושב. הוא מזכיר לו נשכחות. עוד רגע קט ישוב למלאכתו אך לעת עתה הוא בוחר להיזכר בעבר.
שייך למדור סיפורי מקור | 7 תגובות »
הוא האורב במחשכים, גם אם אנו מכחישים את קיומו. הוא המיתוס – והוא במנוסה.
שייך למדור סיפורי מקור | 8 תגובות »
יורם גרשמן על הימנון לליבוביץ' / וולטר מ' מילר: מסתבר שאכן יצא המשך שלא תורגם לעברית (וחבל) https://en.m.wikipedi ...
צבי על מתכת כמו דם בחושך: עמי ותמי בגרסת המד"ב... סיפור נחמד ...
אלי על יו הו הו ובקבוק של קסם: תודה על הכתבה, ניתוח נהדר וכתיבה ברורה וקולחת. אולי בדו ...
יהונתן על המובחרים: המלצות המדע הבדיוני והפנטזיה: יש בעברית ספרים של פרדריק פול: סוחרי החלל, זאב זאב, קיבו ...
טעית על המובחרים: המלצות המדע הבדיוני והפנטזיה: אמבר של רוג'ר זילאזני מוזכר. (חוץ מזה אין בעברית ספרים ש ...
דורון על מתכת כמו דם בחושך: מסכים, סיפור נהדר ותרגום מקסים שמרגיש מאוד טבעי ...
יוסי על מתכת כמו דם בחושך: גם בקריאה שלישית, הסיפור הזה נהדר והתרגום משובח! ...