את קרתגו יש להחריב.
אפשר לחשוב על סיפור של וולף כעל ציור של אֵשֶר שבו החללים שאינם מצוירים מהווים ציור בפני עצמו, ציור שנוצר באופן עקיף מתוך הנוכחות של הציור ה"מקורי". באותה צורה נבנה סיפור המסגרת של "ספר השמש הארוכה".
שייך למדור ביקורות ספרות | הוסף תגובה
ג'ין וולף הוא ללא ספק אחד מהסופרים המוערכים ביותר שפועלים כיום בתחום המדע הבדיוני, וכל מבקר המכבד את עצמו ימנה את "ספר השמש החדשה" כאחד מהספרים הטובים והחשובים ביותר שנכתבו בז'אנר. ובכל זאת, ההערכה לה הוא זכה אינה מספקת.
שייך למדור ביקורות ספרות, מומלצי האתר | הוסף תגובה
ridiculous על חוקי ביאליק (פרויקט קהילתי): לא יודע אם מישהו עדיין פה אבל - כמעט עשרים שנה אחרי שרא ...
רוני על יו הו הו ובקבוק של קסם: תודה רבה על המאמר! מזמן רציתי שיהיה כזה. ובקרוב הוא יגיע ...
איל על אודיסיאה במאדים: קראתי היום בפעם הראושנה את הסיפור, אני בהחלט מסכים עם מ ...
עדו על מתכת כמו דם בחושך: עבורי החלק המהותי בסיפור הוא על יחסים בין ה'אח' וה'אחות' ...
עדו על יו הו הו ובקבוק של קסם: "הפיראy סטד בונט" - צריך להיות 'הפיראט', לתקן. ...
Ester על השלישי / ישי שריד: מדהים מרתק מומלץ ...
rarara על A Deadly Education / נעמי נוביק: הגעתי לביקורת הזו בעקבות "שומרי הערים", שאהבתי מאוד מאו ...